לא רק בלונדינית

"לולקה, בואי רגע, אני צריך שתעשי לי תרגיל אינדיאני".

יום שישי מתחיל בתרועות חצוצרה, המאסטר שלי חולה ומדי האחות עדיין נעולים בארון.

שעת ערב אנחנו נפגשים, הקדמתי ב 10 דקות והוא מביט בי כאילו נפלתי מהירח, טוב נו ...

יש מצב שנפלתי מהירח הלילה, אבל זה רק כי לימדו אותי שלא נותנים לאנשים חולים לחכות.

הוא מחבק אותי חזק אבל לא מתנשקים כי הפולני לא רוצה שאדבק, אז לא ... לא צריך.

גם אני יודעת להיות פולנייה. אם אי אפשר להתנשק איתך, אני תמיד יכולה להתנשק עם הזין שלך,

רק אל תתלונן אחר כך שאני לא מתייחסת אלייך. שיחקתי אותה בתרגיל פולני מוכר שלא כל כך עבד.

מאסטר אומר שהוא ניסה לעשות יוגה כדי ל"טפל" במחלה הזאת, חי אדוניי שהתאפקתי לא לצחוק,

הבחור הגדול והמהמם, עם הידיים הלא כל כך רכות, יעשה יוגה? רק המחשבה משעשעת נורא, אז הוא ניסה אבל

זה לא כל כך עבד לו. הוא המשיך ואמר שיש תרגיל אינדיאני שמאפשר לשאוב את המחלה החוצה, שאלתי מה

עושים בתרגיל הזה ומה לנו ולאינדיאנים? הוא אמר שזה תרגיל בשבילי בכלל, אני שואבת לו את ה ... ותוך כדי

שואבת גם את המחלות החוצה. חייכתי, חשבתי לרגע איזה באסה לגברים, בלי אישה צמודה התרגיל האינדיאני

לא יכול להכנס לשימוש אלא אם כן הם נורא גמישים. מזל שיש אותנו. יאללה, שאבתי במרץ ובכייף כאילו אני איזה

מגרשת מחלות דגולה, כשסיימתי עם השאיבה מאסטר נאנח קצת ואמר שזה ממש מגניב איך שום דקסמול לא עובד,

אבל לולי אחת ואתה מסודר.

הלבשתי אותו ויצאנו למסיבה, בערב הזה הוא כל כך דאג לי שארגיש הכי מאושרת בעולם, שזה היה הכי מרגש

שיכלתי להכיל. הוא דואג לפרטים הכי קטנים בלי שאבקש ממנו, רואה ונמצא ומרגיש בלי שאצטרך להגיד משהו במילים,

פתאום העולם נעלם מהצדדים לכל אחד יש את המקום שלו אבל את המרווח שהיה ביננו כבר אין ואז פתאום אין כבר מקום לכולם.

האכילו אותנו בבליצנסים מעלפים ארוזים רק בשבילנו, הכינו קפה שחור חזק רק בשביל ה"מטופל" שלי, חגגנו עד הבוקר,

עד הרגע שהמחלה הארורה חזרה שוב. התבאסנו, חשבנו לעצמנו שהתרגיל האינדיאני ממש לא עבד אז לא נחזור עליו,

החזרתי את המטופל שלי הביתה, נורא רציתי שהוא יכנס לישון ודיי. הגענו ממש עד לפתח הדלת ...

הוא בא לפתוח את הדלת של הרכב אבל התחרט. או שהוא בכלל רצה שאלווה אותו למיטה? אז ירדתי איתו,

אחר כך הבנתי שזה סתם היה טריק כדי לגנוב עוד שעת בוקר יחד, התרגיל האינדיאני נכנס לשימוש שוב רק בגלל

שלא יכלנו להתנשק, כשסיימנו מאסטר שוב ראה את הכוכבים במקום את השמש שכבר הציצה דרך החלון,

נשיקת לילה טוב והיידה למיטה. רק דבר אחד פצפון חוזר על עצמו שוב ושוב, מאז ה"סשן" שעשינו אחד לשניה, אנחנו

מאוהבים פי 7. ומבלים יחד פי 8. אני מתה להגיד לו "אמרתי לך! רואה? היינו צריכים את זה" אנחנו מחוברים כאילו אנחנו 20

שנה יחד ומבלים ומתרגשים בטירוף כאילו הכרנו רק אתמול. זה תרגיל ידוע לקשר מהפנט. לגזור ולשמור.

שיהיה לכל האינדיאנים, לכל השואבות, לכל המטופלים ומטופלי היוגה - שבוע טוב. הכי טוב!