זה מתחיל כבר יום אחד לפני שאנחנו עוזבים את בנקוק, אין מקום במזוודות, צריך ללכת לחפש מזוודה גדולה יותר,
ביום האחרון כבר אסור לקנות שום דבר, אני מנסה להעביר את הטיול מקניון האופנה לקניון החשמל וגם שם מחכים
מוצרים ורודים קטנים שאין בארץ. לא התאפקתי, אספתי אותם ורצתי מהר לחדר כדי לבדוק איך אני מחדירה אותם פנימה.
התחלתי לדחוף למזוודה ודרכתי עליה קצת כדי שהיא תתיישר. כך או כך, בעקשנות ומאמץ, השחלתי 70 קילו למטוס.
התחדשתי בארון חדש, בגדים, הנעלה, קוסמטיקה. לא שיש לי איפה לאכסן את זה, אבל העיקר שיש. פiלניות או לא להיות!
בחמישי התחדשנו במועדון חדש, אבל לא רק, עולים עוד רעיונות לאוויר וטעם חדש כבר מתחיל להתמסמס לו בפה.
אחר כך התחדשנו לנו בעצמנו, הוא ואני, ישבנו דקות ארוכות להתחדש ולהתעדכן, אחרי שבועיים בלי שום גמירה מצידי
התפוצצתי לו בין האצבעות. וואלה, אחת הגמירות הטובות של חיי. זה לא היה עונש, זה היה סוג של גמילה
בהסכמה. חוויה מסחררת אומנם, אבל חד פעמית לגמרי לגמרי.
כבר עוברים לי הסימנים הכחולים ברגליים מכל הלחיצות, כל מה שנשאר עכשיו זה רק התמונה עם הלסבית שעשתה לי
מסאג וקרעה לי תצורה, הגמישה לי את הגוף, ואולי גם קצת, התקרבה יותר מדיי. תמונות וסרטוני וידאו של צחוק מתגלגל,
לילות לבנים, חלומות מוזרים, געגועים, ועוד מכל מיני רגעים כאלו של ניתוק מהעולם, אבל המון אהבה וגעגועים למקום החם שלי.
הלילה התחדשתי באלון ב, אחרי ימבא זמן של הכרות, אמיצה, חמוצה, מדליקה ושופעת, החלטנו להתחדש
בקילור מוגבל, לנשלט מוגבל! מוגבל בזמן כמובן. הוא כבר יודע לעמוד זקוף יפה, לנשק את הרגליים כמו שצריך,
לשים את הראש על הירכיים ולא לומר דבר, הוא גם יודע להוציא את הלשון ולהכניס אותה לפי הקצב המוכתב,
להתחבר עם כל הבנות בעולם ולשמור מקום אחד מכובד עבורי. מזל טוב עבד הבית העולמי, עבד פרטי עבורי.
נשלט חתיך ומתורבת שכמוך..! ימבא של הצלחה. ממני וממאסטר. שמברך אותך לצאת מכל זה בשלום!
עוד איחולי הצלחה ורחמים אפשר להשאיר כאן.
התחדשתי, בהמון דברים. אבל, האהבה היא אותה אהבה, אלייך מאסטר אחד ויחיד שלי שבזמן שלא הייתי בארץ
קרא 960 מיילים שנרשמו ביננו במהלך 5 שנים, קרא אותם שוב, תייק אותם. אהב צחק כעס וחוזר חלילה,
אבל בעיקר הקדיש ימבא זמן, לאהבה שלנו.
שבוע אהבה מקסים וחם בלב לכולנו.
לפני 14 שנים. 24 ביולי 2010 בשעה 22:36