לא רק בלונדינית

שבת בבוקר, קצת גשם, טיפונת שמש והרבה קשת יפה בשמיים.

בתיבת ההודעות שלי מחכה לי מייל, " תגיעי. אני מחכה לך".
אני עולה על הרכב ויוצאת לדרך, "יריד המעצבים". זה השם שבחרו עבור האירוע הזה.
בשעה 14:00 אני מגיעה לביתן 10. מחנה את הרכב ברוורס, בדיוק כמו שנשים אוהבות ויודעות,
בטח יודעות. ואין לנו זמן עכשיו להכנס לדיון המנצח מי מצטיינות יותר על הכביש.

אני מתחילה לצעוד לכיוון הכניסה. יופי של עיצוב ויופי של שטפונות מהגשם,
צריך לבחור את השביל עם הכי פחות שלוליות אבל כבר בכניסה האווירה משתנה,
כמה וילונות לבנים ותאורה כחלחלה עושים את שלהם. המגפיים שלי יבשות, אני מתחילה להרגע.

בכניסה יש שוודי אחד, הוא לא דומה לשום שוודי שהכרתי בחיים, הוא מהזן החדש, שוודי תימני.
ככל שאני מתקרבת לכניסה הוא נראה מרוכז עוד יותר, הוא מתרכז בהנחיות שהוא מקבל
באוזנייה ששקועה היטב בתוך האוזן שלו, יש לי שומר ראש בבית, אני יודעת איך עובד הקטע הזה.

כשאני מגיעה לשער זה נראה שהוא שוקל אם צריך להשתחוות בפניי אבל לא, הוא מבין שלא ורק מאפשר לי
להכנס כאילו אני ב VIP. אני מספיקה לעשות 5 צעדים אל תוך האולם והנה מתלווה אליי מאבטח חתיך וצמוד
בחליפת מאסטרים ראויה. פתאום זה מתחיל להרגיש לי מוכר, מאד מוכר. הוא אוחז אותי אליו ומטיילים יחד,
אני מבחינה בעובדי המקום מפוחדים בכל פעם שהוא עובר, תקשורת "העיניים" אני קוראת לזה,
כולם שומרים על ייראת כבוד כלפיו. הוא עושה להם שם שיעור בסאדו מאזו וענייני צייתנות וזה ראוי בעיניי.

אנחנו עושים סיבוב של אולי 20 דקות, המון מעצבים, המון שמלות, תכשיטים. נעליים. יש מבצעים כן?
אני עוד אחת מאלו שנפרדה משטרות אדומים רק בשביל שמלת מיני, אבל אני לא היחידה.
ובאופן יחסי זה מנחם.

עמדנו לנו בין כל הדוכנים, בגדים וניליים, אנשים וניליים, מחשבות? סדום ועמורה. היו לנו כמה דק' פנויות
כדי לגלגל מחשבות בראש ובחרנו לשקול מחדש עיצוב לקולר. שומר הראש הנהן בהסכמה ולאחר מכן שם לי
יד על המותניים והתקרב אליי קצת, מעתה כל תחלופת המילים ביננו ממשיכה בשפתיים קרובות מהרגיל.

בסיום האירוע יש לי ליווי לאוטו, חניון עמוס, שמש של לפני שקיעה, אנשים הולכים ושבים מכאן לשם, שומר הראש ואני.
הוא מחבק אותי, איכשהוא הזין שלו נמצא בתוך הידיים שלי, אני מלטפת אותו דרך המכנס, שומר הראש עוד לא בטוח
שהוא מרוצה מהעסק הזה, אבל בדיוק בזמן שהזין מתחיל להתקשות לי בתוך הידיים אני יודעת שזה הכיוון הנכון. גם שומר
הראש כבר מפסיק להתריע לי, "לול יש אנשים מאחורייך". זה כנראה כבר לא משנה לאף אחד מאיתנו.
ואז, רק כשהוא ממש עומד וממש מוכן, אני יודעת שאני יכולה לנסוע הביתה.

שבוע מקסים לך שומר ראש מיומן ומדליק שאתה. תודה על שבת צבעונית וחמה.