העשור שבין גיל 20 ל - 30 פלוס ,,, בחיוך רחב , בואו נדוש בזה :
גיל 20 , יש משהו מהפנט בגיל הזה ...
הכל כאן ועכשיו ! אמיתי , חזק וחסר פשרות . אין אמצע !
כל רגש שבא מתפרץ כמו הר לבה גועש .
אין סינונים , אין מחשבות , אין הגיון . הכל טרי וחדש .
האנרגיה בוערת , כל תחושה בועטת , מציפה , מרגשת ,
הכל מלא בהתלהבות , בתום , שמחת חיים שכזאת , וסקרנות חזקה לחיים האלו ...
העור עוד מתוח , וכך התחושות , הרגשות , והתגובות ...
על כל חוויה חדשה תשמע מייד דעה , תגובה , בלי לחשוב פעמייים ,
הכל יוצא , גולש , זורם החוצה ...
כשאתה מתבגר הכל הופך להיות באמצע ...
אין שחור או לבן - יש את התחום האפור ,
לכל דבר יש צד שני - כבר אין אמת אחת .
כבר אין " אני שונא אותו " - יש "אני לא מת עליו ..."
ואם היית במופע מעולה - אז זה יהיה " מופע לא רע ... "
ונניח שיצאת להצגה משעממת - אז זה יישמע כמו " ראיתי כבר הצגות טובות יותר " .
אם בתקופת הצבא , לא היית ישן שבועיים , והיית יוצא הביתה לסופ"ש עייף וגמור ,
זה לא מנע ממך לבקש מאבא את האוטו , ולנסוע 3 שעות עד לצפון הרחוק ,
רק כדי לראות בחורה שאהבת ...
והיום ? היום אין לך כח לנסוע 2 רחובות , שתבוא ברגל מצידך ...
כל ההנאות הבתוליות של פעם , הופכות לתיק מעצבן וגדול .
יש משהו בעשור הזה שבין העשרים לשלושים שמשנה אותנו ,
(אולי העבודה,החשבון בנק הלוחץ, התחייבויות לכל עולם,שכר דירה,אישה ילדים,לימודים וכו')
אנחנו הופכים להיות אדישים ועייפים , כאילו העשור הזה מנצח אותנו ...
כבר עברנו כמעט הכל , ראינו , עשינו , חווינו - וכעת זמן מנוחה !
אנחנו יודעים שאין מה להתרגש , שיהיה מה שיהיה , הגלגל ימשיך להסתובב ,
העולם כהרגלו ינוע .
גיל 20 אל מול 30 פלוס ...
זה מה שקורה שאני קוראת ספרים ...
חיוך ואהבה }{
לפני 18 שנים. 9 באוקטובר 2006 בשעה 21:38