טוב
מאסטרולי יקירי שקורע לי ת'צורה , נא לא לאונן .
הבלוג הזה מוקדש לך , שפשף עיניים ותתכונן :
אתה שנעלם לי לרבע שעה - וחוזר עם כריך
אתה שמשגע לי את הנשמה - גם שלא צריך
אתה שמטריף לי כל החושים - ונותן עוד סיבה לחייך
אתה שמשחק איתי משחקי ניחושים - ולא משנה למה ואיך
אתה ששורד אותי בכל מצב - ולומד כל פעם על צבע הבלונד
אתה שמרגש אותי תמיד ועכשיו - ומשאיר לי מקום לעוד
אתה
העברת אותי לילה סוער - והמספרים עלו צמחו וגדלו
אתה
ויש בי (חור) שעדיין בוער - לא אגלה גם אם ישאלו!
אתה
שדואג מלטף ומחבק - תמיד שומר אותי קרוב
אתה
שתמיד מצליח אותי לרתק - ומשאיר לי מקום לאהוב .
אותך
שאני אוהבת כל כך
גרמת לי מחדש להתרגש ....
אותך
אני לא אשכח
ובתוכי האהבה בוערת כאש.
מוקדש לך על ערב אתמול , על הימים שלפניו ולפנינו .
מאחלת לנו שתמיד נחייך ושרק אושר יכבוש את דרכינו .
בהמון אהבה , שלך , אני.
לפני 17 שנים. 28 באפריל 2007 בשעה 11:34