לפני 17 שנים. 23 באפריל 2007 בשעה 0:26
צעדתי לבדי בשביל שאהב
צפיתי בשקיעה שציירה את פניו
זה הזמן לחיות בלעדיו
הוא הבטיח שלנצח נאהב
הוא שמר בחיבוק זרועותיו
זה הזמן לחיות בלעדיו
הוא לא אמר מה שם מתרחש
גם לא אמר שנשרפים שם באש
רק דאג , חזר וביקש
בשישי אני מגיע – לא להתייאש .
רציתי שיבוא , שנתחבק ונתאחד .
ועד עכשיו קולו בי מצלצל ומהדהד ...
" תחייכי אהובתי, אתקשר בקרוב
אחזור ומבטיח , יהיה לנו טוב "
מאז לא שמעתי את קולו יותר
ולא משנה כמה ניסיתי שוב ושוב להתקשר
הדפיקה בדלת הגיעה מהר
הבנתי מייד , איבדתי חבר.
ליבי כבה . הקו נדם .
וכעת הוא מביט בי ומחייך מאי שם ,
ויודע שמתגעגעת ואוהבת לעולם .
איך פתאום באמצע יום,
התנפצה האהבה, התנפץ החלום .
אותי הוא עזב
נתן את חייו
וכעת איך אוכל לחיות בלעדיו .?
