יום ראשון היום , אוטוטו כבר 20:00 בערב .
יהיה טיפשי לפספס את הכל . יהיה מטופש לסגור את הדלת הזו . יהיה עצוב וכואב בלעדייך .
אני לא זוכרת הכל בבהירות . רק זוכרת את הסכין הלוהטת . הדמעות השוטפות . ודלת אחת פתוחה .
מלך יקר שלי .
המכתב הזה בעיקרו הוא מכתב התנצלות .
התנצלות על שפגעתי בך . שהכאבתי . שעקצתי . שברחתי .
התנצלות על העיוורון שאחז בי . על חוסר האמון שתקף אותי . על התגובה החדה והחותכת שנתתי.
התנצלות על הפזיזות . על הפגיעה הכואבת . על המילים . על שוויתרתי עלינו בכזאת קלות .
התנצלות על כך שהטלתי ספק בהגנה שלך עליי . שהנחתי שתיתן למישהי לפגוע בי , או במקומי . או בנו
התנצלות שאהבתי אותך כל כך אבל לא תמיד ידעתי להראות לך . התנצלות שריסקתי את שנינו מכאב.
התנצלות על כך שאתה לא מצליח לחזור אל עצמך . לחזור אליי . להחזיר אותנו .
התנצלות כי פגעתי בך כבן אדם . פגעתי בך כשולט . פגעתי במערכת מדהימה שנוצרה .
התנצלות שנתתי למבט עיניים להטעות אותי . התנצלות שחשבתי שלא אכפת לך .
התנצלות ששתיתי יותר ממה שמסוגלת להכיל . התנצלות ששתיתי יותר מהמותר .
התנצלות שהגבתי מהר מדיי . שהגבתי חותך מדיי , כואב מדיי . ופוצע .
אני אוהבת אותך . תמיד אהבתי . לפעמים אהבתי יותר מדיי .
הייתי רגישה אלייך . לתחושות שלך . לחיוכים שלך . לך .
תמיד דאגתי . חלמתי עלייך בלילות . חיכיתי לראות את פנייך שוב .
אני אוהבת אותך . קצת יותר מדיי . קצת יותר . יותר מדיי .
אני מתנצלת .
מאמינה שנותרה בך הגדולה לסלוח והרצון להבין .
מודה לך על המקום הבטוח. מודה לך על היכולת להקשיב .
מודה לך על הרצון להיות יחד . מודה לך על השיעורים המלמדים .
מודה לך על הדרך שבה אתה אוהב אותי . מודה לך שאתה מביט בי בהערצה כזאת .
מודה לך על הסבלנות שרכשת עבורי . מודה לך על העירנות לתחושותיי . על הדאגה לחיוך שלי.
מודה לך ומתנצלת . מתנצלת כבן אדם . מתנצלת כנשלטת . מתנצלת .
התנהגתי בצורה קיצונית . אוהבת מדיי . כואבת מדיי .
פגעתי בך . פגעתי בנו . ועל כך מבקשת סליחה .
תמיד אוהבת , גם שעצוב , גם שכבר לא ורוד .
תמיד נמצאת . תמיד מעריצה . תמיד שלך . לולי .
לפני 17 שנים. 17 ביוני 2007 בשעה 16:59
