סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Eyes Wide Shut

דברים שלא אמרתי בקול
לפני 11 שנים. 5 במרץ 2013 בשעה 23:06

זה שהתחלתן להתרחק בדיוק בתקופה שהכי הייתי צריכה אתכן קרובות

זה שלא ידעתן בכלל מה עבר עליי

על כל הפעמים שישבתי בלפנות בוקר עם סכין צמודה לירך ושרטתי ושרטתי, בשיא האיפוק...

על כמה שבכיתי אחרי

זה שהתנתקתן על קטנוניות שכל כך לא חשובה בחיים הקצרים האלו

על שבין הימים ההפוכים שלי שכחתי תאריך חשוב

כשהאמת היא שאפילו לא בדקתי תאריך כל אותו שבוע מלבד דקה לפני שהתקשרתי מאוחר וכבר סוננתי...

 

על שבחרתן להתקשר אליי דווקא משדה התעופה.....

 

ועד היום, עד הרגע הזה עולות דמעות

 

למרות שאני כבר רואה אתכן באור שונה

של אדם שהאכזבה שלו הייתה ועודנה, למרות הכל, נפילה מגבוה מאוד...

לפני 13 שנים. 21 בנובמבר 2011 בשעה 20:28

כבר מעל חודש אנ'לא פה
ועוד אמרתי שאני לא כותבת כאן יותר
וכל יום 50 צפיות ואף אחד לא בא לשאול אותי לאן עברתי? אתם מסתלבטים?

לפני 13 שנים. 14 באוקטובר 2011 בשעה 3:01

מרגישה כאילו עיניים נעוצות בי
משהו לא בסדר, לא במקום.
מישהו פה שלא אמור להיות...
ואני עוברת דירה.

עוד לא יודעת לאן, אבל אתם מוזמנים לשאול בעוד כמה ימים כשאדע.

בפרטי. Doh.

לפני 13 שנים. 13 באוקטובר 2011 בשעה 2:57

אני כל כך חלשה שזה מביש......
LOL

טוב נו, what can you do?
גם יומיים זה משהו :)

לפני 13 שנים. 11 באוקטובר 2011 בשעה 19:05

אין מה לדאוג יותר
שלוליות הקטשופ קורצפו ואינן,
הכל שלם ומונח במקום.

נהייתי ממש טובה בלהדליק ולכבות רגשות על פי דרישה.

רק צריכה לשפר קצת את הסקיל וללמוד להפריד סוגי רגשות לפני כיבוי/הדלקה...
מצד שני, שמעתי שאפילו תרופות פסיכיאטריות לא ממש עובדות יותר טוב מזה, אז מצבי סביר בהחלט :)

לפני 13 שנים. 11 באוקטובר 2011 בשעה 7:23

קצת יותר טוב כבר.
הצלחתי להעביר עד כמה אני מבולבלת ומסכנה כך שהסכימו לא ללחוץ עליי יותר מדיי
ולירות חזרה קצת ארס על מי שמגיע לו גם עזר מעט.
וכמה שזה ממש קשה בייחוד עכשיו
החלטתי שחוסר היציבות הרגשית שלי כרגע פשוט דורש:
אני בהתנזרות מגברים. יאפ...
זהו, אין כניסה, אין יציאה, אין כלום - לא רגשי ולא רגעי, פשוט כלום.
ניקוי רעלים.
וגם סופסוף קצת זמן להשקיע בעצמי.
אז זהו...הלכתי לחפש ת'חברים שלי.

לפני 13 שנים. 10 באוקטובר 2011 בשעה 16:30

גם לי מותר לטעות
גם לי מותר לשנות את דעתי
גם לי מותר לנסות לפני שאני מחליטה
גם לי מותר להצטרך לפגוע כדי להישאר true to myself
גם אני לפעמים מפגרת
לפעמים לא מעניינת
לפעמים לא מסוקרנת
לפעמים אפילו ממש משעממת
גם לי מותר לפעמים להיות שלוכית לא סקסית עם שני קילו עודפים
גם לי מותר לפעמים לא לחפוף שיער יום אחד יותר מדיי
גם לי מותר לא לעמוד בציפיות
של אחרים ממני
שלי ממני
גם לי מותר לא תמיד להיות מי שאני בדרך כלל מציגה

ותמיד צריכה להמשיך לאהוב אותי
תמיד להעריך את עצמי
תמיד לזכור שלמרות הכל אני חוששששילינג שווה
ואני פאקינג QUEEN OF THE WORLD!
ואני
ואני
ואני.
קודם אני.

לפני 13 שנים. 9 באוקטובר 2011 בשעה 16:22

עם כל החוזק שלי....
ואחרי כל כך הרבה זמן
הצליחו שוב להפוך לי את הלב לשלולית קטשופ...

אני לא מצליחה למפות
איפה פה האגו
ואיפה פה האכזבה והתחושה שהוליכו אותי שולל
איפה פה הבושה מליפול בפח
ואיפה האהבה אם בכלל

מה שבטוח
שכרגע בא לי למות.


חמישה גברים ביקרו אצלי במיטה בשבועיים האחרונים
לכולם היו מאווים ומניעים, כולם ניסו בצורה זו או אחרת
וחוץ מעם זה שלא רוצה לחזור אליה בצורה שאני צריכה...פשוט שומדבר לא קרה.
עד כדי כך לא יכולתי
וכל כך כל כך לא מגיע לו הכבוד...

לפני 13 שנים. 5 באוקטובר 2011 בשעה 0:47

בזבוז זמן מוחלט.

לפני 13 שנים. 1 באוקטובר 2011 בשעה 13:07

שיערתי לעצמי שזה יקרה בסופו של דבר.
He came around.
רק שעכשיו אני ממש כועסת. ומאוכזבת.
לא מצליחה להבין אם זה אמיתי...ואם זה לא מאוחר מדיי...מבחינתי..
שבוע שלם אכלתי לעצמי את הראש. טיפסתי על קירות. רבתי עם עצמי.
בשביל שבשיחה של פחות משעה הוא יבין מה הוא רוצה ממני.

למה זה היה צריך להגיע לכדי זה, למה לעזאזל הוא בכלל משתף אותי, כאילו אני מעורבת בהחלטה.
היה מאוד מופתע שאני לא מנסה לשכנע. ונפעם מההסבר של למה אין לי גם שום כוונה לנסות.

בסוף, כל סוף, אמר שהוא לא מתכוון לאבד אותי...

אני לא יודעת אם הייתי צריכה לתת לו להגיע למצב הזה. שיש לו בכלל אופציה להחליט לקבל אותי.
אם לא הייתי צריכה לומר, 'עכשיו כשהחלטת מה אתה רוצה אני צריכה לחשוב מה אני רוצה ממך."
אבל אני כל כך שונאת משחקים.....כבר החלטתי מזמן...
עכשיו אני לא יודעת אם אני באמת כועסת או שרק האגו נפצע.

ואני גם לא יודעת אם אני מאמינה.
כבר הייתי בסיפור הזה.....
ולא תמיד אומרים לכם, "אם יש ספק אז אין ספק"?
מין הסתם, גם כשלא ניסיתי למכור, משהו בטוח עשה את זה. גם אם זה הטוסיק היפה שלי.
אז....איך אני יודעת שבעוד שבוע, חודש, זה לא יחזור?

מעצבן אותי שעם כל השאיפה למודעות עצמית גבוהה
אף פעם לא ידעתי להבדיל בין אם נשבר לי הלב ובין אם נשבר לי האגו.