בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

בדידותם של מספרים ראשוניים

התחושה של למצוא אדם לא רציונלי כמוך ולאחד איתו את הדרך היא מדהימה. הכאב המשותף, האהבה, השייכות שמגיעה מהלב ומתחברת בין הגופים. העונג הטמון בחיבור הזה הוא מדהים, הוא בלתי ניתן להכלה וכול מה שאתה רוצה ממנו זה עוד. בכול גניחה. בכול שאיפה. עוד. עוד. עוד.
עד שבעוד לא מגיע. ואתה מוצא את עצמך שוכב לבד במיטה בודד. כמו שהרגשת אז. כמו ששניכם הייתם. ביחד אבל בודדים.
לפני 7 חודשים. יום שני, 23 ביוני 2025 בשעה 13:40

הסכר נפרץ, אחרי הרבה מאוד זמן שעמד בלחץ אבל כל מה שיצא זאת דמעה אחת. מרירה מאוד ועצובה.

לימדו אותי שגבר חזק לא מראה רגשות.  לא מראה פגיעות כי ינצלו את זה ואותו עד תם. אבל לא אמרו ולא סיפרו שינצלו ויפגעו גם כשתהיה אטום.

איפה הברק בעיניים? איפה התשוקה שלך?!

 

ברגע שעזבתי את המסכה הן חזרו. לא כי יורדות לי דמעות מדי פעם, כן גם בפומבי. זה הופך אותי לחלש? למושא ללעג? בעיני כאלה כן ובעיננ אחרים לא. אני מוצא את הכוח הזה אם הגעתי עד למקום שזה מוציא את זה ממני סימן שזה חשוב עליו.

הפסדתי כל כך הרבה כי פחדתי, כי נמנעתי וחסמתי את עצמי. אבל זה כמו לאכול את החיים בלי תבלינים.

חסר טעם.

אז אני רגיש, אני פתוח לרגש שלי וער מאוד למה קורה סביבו. זה אומר שלא אצליף בך כי היית ילדה רעה? לא. ממש ממש לא...


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י