בדידותם של מספרים ראשוניים

ארוחת בוקר היא באמת הא.ב של היום.

כשאת במטבח ושקועה בערבוב וחיתוך סלט, עם הטיץ שלך והטוסיק העסיסי שלך, אני נכנס ומלקק שפתיים. קמתי רעב.

מה אתה עושה? שאלת כשהנחתי את הידיים עליך והתשובה שקיבלת הייתה צליל קריעת הטיץ. הבנת.

"תזהרי על האצבעות" אמרתי בעודי רוכן מתחתיך ומתחיל את שלי. כמה את טעימה לי... כמה רטובה ונוטפת את... 

כשהגעתי לשובע זמני, כי אני לא אצליח למצות את הרעב הזה, נעמדתי מאחוריך ואת כבר שעונה על השיש עם רגליים משקשקות. גמרת טוב מתוקה לחשתי לך בזמן שחדרתי ואספתי לך את השיער לקוקו שיהיה לי במה להחזיק בזמן שאני מזיין אותך. ממלא אותך. יד ביער ויד על המותן. כמו שאני אוהב להרגיש א. העור שלך...

כשגמרתי בקושי עמדת. טובה. 

"בוקר טוב מאמי. קפה?"