My book

אני רוצה שתחזור 

אני רוצה שתשלח לי הודעה, תצטער, תגיד שהיית אידיוט ושאתה לא מפסיק לחשוב עלי ועל מה יכול להיות שפספסת בטיפשותך... שאתה רוצה הזדמנות נוספת...

אני אנשך שפתיים...אתלבט מה לענות..אם לענות בכלל...

למה שאעשה לך חיים קלים? לא מגיע לך..

אבל אני מחושמלת ממך...

אחרי אכילת המוח של עצמי עם כפית,  אני אענה לך שהזדמנות נוספת תהיה רק אם תגיע אלי היום בשעה 21:00 ...

אתה מנסה להתחמק, שוב, כי אתה מאונן מקלדת עלוב ואני רושמת לך שאמרתי את מה שיש לי להגיד ומפה זה לא שלי...

וזהו..

וזהוווו אני לא ארשום לך הודעות יותר!  לא אנסה לפתות אותך,  לא אנסה למשוך ממך עוד מילים ואמירות ולקבל ממך אישורים לזה שאני נחשקת ורצויה- כי אני יודעת, אני יודעת ממש ממש טוב מה אני שווה... ואם אתה פחדן מדי מכדי לגלות אז אתה לא תעמוד בזה, אתה לא תעמוד בי..

אתה תסתחרר מדי, תרצה את הפשוט והקל, את זה זה שלא צריך להשקיע ככ הרבה כדי לפצח.. 

זה יהיה גדול עליך, אני אהיה גדולה עליך, אני לביאה עתיקה וחכמה ואתה חתלתול צעיר שלומד להכיר את העולם..

אני אהיה על קוצים...

אם תבוא או לא.. כי אני אצפה לזה..לא אאמין שזה פאקינג קורה...ואני כל כך אתרגש מזה.. וואו כמה אתרגש מזה.. 

אני ארעד.. ידפוק לי הלב.. יהיה לי חם.. וקר..וחם....

המילים שלי יתבלבלו... כי אני ככ רוצה שתבוא..

תגיע השעה שמונה ועשרים ואתה תרשום לי- "יצאתי"..

חצי השעה הבאה תעבור כנראה בשרשרת של סיגריות ובקבוק בירה.. מוזיקה שאני בכלל לא אקשיב לה ברקע כי הקול שיש לי בראש ידבר כל כך חזק שאני לא אשמע כלום חוץ מטיסת המחשבות שצווחות לי בו במהירות האור.. (המשפט נשמע ממש לא הגיוני אבל זה מה שיצא)

חצי השעה הבלתי נסבלת הזאת תעבור באיטיות נוראית...

ואז הטלפון יצלצל, השם שלך יהיה על הצג...הקול שלך ישאל איזה בניין... אני אענה לך ...אתה תעלה... תדפוק בדלת..

אני אפתח לך.. ארגיש גל חום בבטן וזרמי חשמל באצבעות ואזמין אותך להכנס.....