עשיתי משהו שהפריע לו ממש.
אמרתי משהו (בהודעות. ככה יוצא שהכל בהודעות).
אבל ממש הפריע.
הוא היה מוכן לחתוך הכל באותו רגע.
קשר שבנינו בדם ויזע, איזה שבוע לפחות. (אוקי, אני יכולה לצחוק קצת גם במצבים קשים, אבל שלא תחשבו שזה היה קל).
באמת. הוא אפילו "עזב את הצ'אט" (רק ביטוי) לכמה דקות ארוכות.
מזל שיש המון זיכרון בטלפונים החדשים.
כמעט עם דמעות, הרסתי לו את הטלפון עם איזה 10334873 הודעות. בלי להגזים.
אבל הוא חזר.
נתן לי עונש מיידי שאצלם ואשלח לו ביצוע. באמת עונש. (לא אשתף. סתם כי זה בינינו).
אבל חזר.
סלח לי.
אבל אני. אני קשה לי לסגור דברים בהודעות. (גם אם נפתחו בודעות).
עכשיו אדאג ואחשוב על זה, לפחות עד שנפגש. עד שאראה שכלום לא השתנה. עד שארגיש שוב את הכאב שהוא נותן לי במתנה. עד שארגיש אותו בתוכי. עמוק. כשזה כואב. אז ארגע.
אבל זה עליי. זאת אני. אתמודד. באמת שזו גם ככה אשמתי.
העיקר שסלח לי.
תודה שולט שלי!