אותיות פורחות באוויר

כמה שהיא קיללה אותי ככה הרגשתי יותר מושפל, מושפל מהצד שלה.
אוצר המילים המצומצם שהיא חזרה עליו פעם אחר פעם הביכו את המצב.
מה יהיה על יום המחר? חשבתי בשקט.
הסתכלתי על האישה הזו באמצע הרחוב, מנסה לגייס אמפטיה מול האוטוסטדרה שיצאה לה מהפה.

אני שותק והיא לא.
ואז אני צריך להכריע בין לוחות זמנים, התחייבות קודמות, מוסר, מצפון ואישה זרה ברחוב.

קצת משובשבת

שבסה"כ רוצה את התשומת לב שלי.

ושבים ועוברים אומרים לי שלא אקח את זה אישי, ואני בכלל לא לוקח את זה אישי.

אני רק מחכה לדעת מה יקרה ברגע הזה שלא יהיו לה יותר מילים.

http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1926323!/image/2014306150.jpg

נמנע#ממך#אני