"תספר לי על הקילור שלך עם הקודמת"
היא ביקשה בקול מתוק וילדותי כשהיא ליד הרגליים שלי עם הראש מונח על הברך
אני לא כל כך אוהב לדבר על העבר שלי כשאני בונה עתיד חדש
אבל אני כל כך אהבתי שהיא שואלת ושואלת וצמאה לשמוע ולגלות
אני מלטף לה את הראש ומנסה לחפש את המילים
לך תבחר מילים לרגע כל כך עוצמתי וחזק ורגשתי עם משמעות
איך מקמטים תקופה כל כך ארוכה, מערבולת של רגשות
עליות, ירידות, כאב, אהבה, התניות, חיבוקים, גבולות, שבירת גבולות, צחוק, אושר.........
אני שותק הרבה אחרי שהיא שאלה את השאלה
תמונות רצות לי בראש, אני מעלה וידאו בזיכרון של אותו הרגע
אני יכול להרגיש חלק מהעוצמות שהיו
אבל זה כבר לא אותו דבר, משהו מנותק מהרגע הזה
היא מתחככת לי ברגל להזכיר לי שהיא שם
ואני מגרד בראש עדיין מנסה לבחור את המילים
ולא מצליח
חודשים ארוכים שלי ושלה עד לאותו הרגע
ואני מנסה בתור התחלה לתת לה את ההגדרה של קילור מויקיפדיה
"דיי נו" אומרת לא מסופקת מהתשובה
"אני לא יודע אם יש מילים שאפשר יהיה לתאר את הרגע הזה"
אני מנסה להשתחרר מהשאלה
"הדבר הטוב ביותר שתמשיכי להתמיד ולהגיע לשם"
"ואם לא אגיע לשם?" היא שאלה אותי
ואני חוזר ללטף לה את הראש ובקול שקט
"אם תמשיכי ככה תגיעי"
אבל היא התעקשה
"טוב אז משהו קטן, תספר לי...."
אני לא מוצא את המילים לכווץ רגע כזה גדול לנקודה אחת קטנה
ואני מנסה לתמצת חודשים ארוכים לכמה משפטים
מנסה להתחיל סיפור קצר – ארוך מנקודת המבט שלי היום
"ואז הבנתי שהיא שלמה" ככה התחלתי את הפרק של ערב הקילור
מספר באופן כללי על תכנון הרגע
ואני רואה לאט לאט את העיניים שלה הופכות לנוצצות
אותן עיניים נוצצות, דומות אך שונות, לאותו ערב חד פעמי
זה חיבר אותי לתוך הסיפור
אני עוצר את זרם המילים
"תסתכלי למראה שם"
אני מבקש ממנה
"את רואה איך העיניים שלך הופכות נוצצות?"
היא מביטה עמוק לתוך עיניה
רואה מה שאני רואה
"ככה זה הרגיש" אני אומר לה
ומחזיר אותה לידי
מנסה לחפש שוב את המילים כדי לסיים לספר לה על הרגע הזה
והיא שוב מסתכלת עליי מלמטה
אני כל כך אוהב שהיא מסתכלת עליי מלמטה
"אני אעשה הכול כדי להגיע לשם"
חייכתי. התמלאתי באושר וגאווה ואהבה מהמשפט הזה
שנאמר בצורה כל כך תמימה ובוגרת גם יחד
ומבינה
ומלאת רגש
לא אמרתי כלום
רק עמוק עמוק בתוך הלב ידעתי
שהיא תגיע.
________________________
כל היום התנגן לי בראש שיר, שחזר בלופים
לפעמיים שירים פתאום קופצים לי לראש
אני לא יודע למה פתאום הוא קפץ ולמה זה מחבר אותי
אולי בעצם כן
בעצם אני בטוח שכן
אבל זה סיפור אחר לגמרי, על רגע אחר לגמרי
ואולי לרגע להקדיש אותו
לכל אחת שעדיין אנשים עוברים לידה בדרך
אבל בסוף הוא יבוא
"הבחור שאותו אני אוהבת"