פאזל מפיסות לא מתאימות

זה רגע כואב
הרגע שהתחלת לכתוב עליו.
אני
שקראת לו "אדוני" בפעם הראשונה
שהפגיש בין השוט לגופך בפעם הראשונה
שהשאיר בך סימנים בפעם הראשונה
שבכית בשבילו בפעם הראשונה
שלקח אותך ברצועה בפעם הראשונה
שהכיר כל חלק בגוף שלך
בנפש שלך
כל פגם וכל שלמות
כל צלקת
כל קמט
כל נים 
שהייתי האוויר שאת נושמת
שהיית לי האוויר שאני נושם
שאהבתי
שהערצתי
שכל בוקר חיכיתי ל"בוקר טוב" שלך
שלא נרדמתי לפי ה"לילה טוב" שלך
שהייתי מחבק אותך חזק ועוטף במיטה
שחיכיתי שוב ושוב לנשום אותך מחדש אליי
לנשק
להכאיב
להעניש
להשפיל
לחנך
לחבק
לעטוף
למלא אושר באושר אין סופי
בהעצמה.
הופך עבר
הופך להיות "ההוא"
והוא הפך להיות הנוכח
המילים שפעם היו שייכות לי הפכו להיות שלו
אני הופך להיות זיכרון
והוא הופך להיות מקבל ההחלטות
אלא החיים
ואחד הרגעים הצורבים של הסוף