צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פאזל מפיסות לא מתאימות

לפני שנתיים. 7 בספטמבר 2021 בשעה 19:31

אני זוכר את הפעם הראשונה שהורדתי סטירה לנשלטת שלי.
בעצם, חוויתי איתה פעמיים פעם ראשונה
זה היה גבול אדום בוהק אצלה שהגיע מעבר טראומתי
כבר בשיחות הראשונות שלנו היא ציינה את זה בכל משפט שלישי או רביעי
"אבל לא סטירות, כן?"
זה היה חד והיה ברור. פשוט לא!
תקופה עברה והיא העלתה את הנושא הזה לסדר היום
הכרתי את הסיפור המלא מאחורי הגבול הזה ובחרתי להניח אותו בצד לעת עתה
אבל כשזה בא ממנה זה היה שונה
בזהירות היא התחילה לדבר על האפשרות לנסות
לחוות ולקבל את זה ממקום אחר. שלנו. מכבד, עוטף מלא הערכה ונורמאלי,
כן, אני זוכר ברור שהיא קראה לנו נורמליים.  
היא חזרה שוב על הסיפור מאחורי הגבול הזה ואני ישבתי והקשבתי לו שוב
איך היא פורקת אותו מעליה כדי להסיר את החסם הזה ממנה
היא מספרת ואני מלטף ומחבק תוך כדי, אותה ואת המילים
היא תפסה לי את כף היד והניחה אותה על הלחי שלה
"תן, בבקשה"
כשהרחקתי קצת את היד ראיתי את הפנים שלה מתכווצות
אז מקום סטירה פשוט נתתי לה מכה עדינה
ראיתי את הפחד על הגוף שלה ולא רציתי לעורר אותו
הכרתי אותה מספיק טוב כדי לדעת מה ואיך מעוררים אצלה דברים
עצרתי באחד.
והיא סיפרה לי על התחושה
אומנם זו לא הייתה סטירה טובה  כזאת שיכולה להשאיר סימן וצפצוף באוזן והרבה בושה
אבל בשבילנו זו הייתה בהחלט סטירה ורגע משמעותי ואת הבושה בכלל לא חיפשנו.
בימים שעברו לאט לאט ובדרך שלה תרגלנו
מצאנו לנו את הרגעים הנוחים ושלווים להתקדם בסולם הסטירות
תהליך שלקח הרבה זמן ודרש הרבה סבלנות
אבל בעיקר את כוח הרצון שלה להתמודד עם העבר והרצון לחיות עם הסיטואציה בגאווה.

תקופה לא קצרה אחר כך היא כבר התמודדה בגבורה עם סטירות שהיו עושות הרבה רעש
אבל הדבר היחיד שלא נעלם זה ההתראה לקראת הסטירה
ההכנה של הראש לקחת הרגע
הפעם השנייה שהיא חווינו יחד סטירה את הסטירה הראשונה שזה הגיע בהפתעה
האמנתי בה שהיא מסוגלת אבל הכנתי את עצמי לגרוע מכל
מתוך כל האמונה שלי שאני מכיר אותה ויודע היא תעבור את זה
ידעתי שהחובה שלי להכין את עצמי שאולי זה יעורר אצלה משהו
ובנקודת הזמן הנכונה, כזה הגיע
פשוט נתתי לה סטירה. בלי התראה מוקדמת.
בום.

הייתה שתיקה בחדר
הסתכלתי לה כל כך עמוק בעיניים להבין מה קורה
שנייה של הלם
וחיוך ענק על הפנים שלה
למרות שהסטירה הייתה אמורה להעמיד אותה במקום
היא פשוט חייכה. חיוך של ניצחון.
במקום לכאוב את הסטירה היא קפצה עליי בחיבוק ענק
הצלחתי!
היא צרחה לאוויר מאושרת
הצלחתי!

 

Qcandy​(נשלטת) - כבוד על הסבלנות וההכלה...מזדהה איתה מאוד. נשמע שאתם עושים דרך נפלאה יחד...שאפו
לפני שנתיים
Defender​(שולט){A pretty l} - תודה רבה :) דווקא משהו מהעבר, דרך נפלאה שהייתה ואיננה, עם הרבה סבלנות והכנה.
חג שמח :)
לפני שנתיים
RenneWhite - הזכיר לי דברים.. עם חגורות ואף סטירות
לפני שנתיים
Defender​(שולט){A pretty l} - נחשפתי לזה שזה משהו שמזכיר או מעורר אצל הרבה אנשים דברים.
לא יודע אם אצלכם זו באותה נקודה, אבל לצערי זה דבר שקורה :(
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י