קטנטונת

טוב לה, ממש טוב לה

אבל לפעמים, רגע אחרי שהוא מתנתק, היא שוכחת לסגור את החלונות

והן נכנסות פנימה, החרדות והתהיות

חרדת נטישה וצורך לרצות, שנאה עצמית וטראומות עתיקות, כל השדים והרוחות, מסתחררים סביבה בסערת רגשות

שאלות, כל כך הרבה שאלות, תהיות ומחשבות, שהיא רוצה להעלות

אבל מה אם הוא יכעס, או יבין שהיא לא כל כך בוגרת ומבינה כמו שהיא רוצה שיחשוב? מה אם הוא יוותר עליה, יתייאש ממנה, או ייסוג?

והיא, אני, לא מסוגלת להכיל את הסערה

וכנראה שגם אם אחשוף בפניו, בפנייך, זה ייגמר רע

אז אמשיך לנשוך את לשוני, ולחייך לך מבעד לחלון

כאילו שאין סערה בתוכי, והכל יראה בסדר עד שאסגור את הוילון