לפני 18 שנים. 3 באוקטובר 2006 בשעה 19:34
כוס זה לא רק חור קטן או פצע.
טל טל טל, אתה לא לומד אף פעם, הא?
"...עושים עניין גדול מהכוס... בסך הכל חור קטן, פצע, מה כל העניין?...".
כאן אתה טועה, כמו תמיד, ובגדול.
כוס זה לא רק חור קטן או פצע. (פצע? פצע???).
כוס זה גם מה שמסביב לו.
[ברור לי שמחמת גילך המתקדם לא רק שלא זכית (אמרתי זכית, כן) לראות
אחד מקרוב, לאחרונה או אפילו רחוק מזה, אלא שגם אם יצא לך להניח את
פניך במרחק של חוטם יהודי הימנו, הרי שעיניך החלשות לא הבחינו במאומה,
והעצבים האחראים להעביר תמונה אל המוח הרפוי שלך נחלשו במידה כזאת
שקיבלת, במקרה הטוב, תמונה עמומה ומטושטשת (בשחור לבן אולי?) של
משהו שהזכיר לך ימים נשכחים ולילות מעטים].
כוס זה גם מה שמסביב לו.
כוס זה לא פצע, כמו שזין זה לא בדל בשר מיותר, גידול.
כמובן שאם אתה חושב ברוב "חוכמתך", שכוס הוא פצע, הרי שבאותה
מידה ניתן לומר שהזין (שלך) הוא שרץ, וכבר הוסבר שטובל ושרץ בין
רגליו, מטמא מקום טבילתו.
ברור שאחד שיש לו שרץ בין רגליו ידמה את כור מחצבתו, (פסגת שאיפותיו,
גרעין מוחו, מרכז תאוותיו ותשוקותיו) לפצע, אולי אפילו לפצע מוגלתי.
אבל זה רק אצל אלה ששרצים מידלדלים בין רגליהם, לא אצל כולם זה ככה.
כוס זה גם מה שמסביב לו.
לא רק חור קטן (וחמוד).
כוס זה גם מה שהוא מסתיר, וכמו בדברים יפים אחרים, רב בו הנסתר על הנגלה.
(ומי כמוני יודע שבמקרה שלך הנסתר נסתר ממך, מבלי שתדע, בצורה מדהימה).
כוס זה גם מה שמסביב לו.
ואין כוס אחד דומה למשנהו. (אבל זה מניין לך לדעת, נכון?)
יש כוס קטן, ויש גדול, יש בשרני, יש דק, יש רזה, יש ארוך, יש קצר, יש
רחב, יש צר ויש עבה.
יש ששפתיו רחבות, יש ששפתיו צרות, יש דקות, יש רדודות ויש בולטות.
יש כוס לבן, לבנבן, ורוד, ורדרד, אדום, אדמדם, שחור, שחרחר (תימני?,
צהוב, צהבהב, חום או חמרמר (?).
יש ששערותיו קצרות, יש שארוכות, יש חלקות, יש מסולסלות ויש מתולתלות.
יש כל כך הרבה כוסים, בגדלים, גוונים, צבעים, טעמים וריחות שונים מופלאים
משכרים ומשקרים, ואתה קורה להם, לכוסים המתוקים, (אלאס, לא תמיד) החמים
והחמימים האלה חורים? פצעים?
התבייש לך!
אתה, מחמת היותך מי ומה שאתה, בטח חושב ש´מעפר באת ואל עפר תשוב´.
ובטח מאמין למי שאמר: "מאין באת? מטיפה סרוחה...". (אבות, ג´, 1).
אז אל תאמין!
לא באת מעפר, ואין לך קירבת משפחה לטיפה הסרוחה. אפילו לך לא!
אתה באת מהכוס!
בסדר, גם אני יודע שהחכם מכל אדם אמר (קהלת, ג´, 20) :
"הכול הולך אל מקום אחד; הכול היה מן העפר והכול שב אל העפר",
אבל אתה, כולנו! עדיין באנו מהכוס.
ואתה יודע, אם לא שכחת, עד מה גדולה חשיבות הכוס, כמו שהחשיבו
הדון זו´אן הגדול מכולם ר´ אליעזר בן חרמן (אבות, ג´, 18) :
"פתחי נדה, הן הן גופי הלכות, תקופות וגימטריות ופרפראות לחכמה".
לפי מה שציטטתי, (בשיבוש מכוון!) חורי הכוסים הם הם הכל הכל!
ועכשיו שאתה יודע את זה, למד להעריך את מקור מוצאך.
בלי שתהיה מודע לכך, אתה תמיד, יומם ולילה, שואף לחזור לשם.
אל תזלזל, דע מנין באת ואל תירק לתוך הבור שממנו יצאת.
הסכת ושמע.
שב, הישען אחורה בנחת, ובוא ואספר לך על הכוס.
(רק תזיז את הידיים מהחבר הכי טוב שלך, זה יפריע לך להתרכז).
כוס.
יצור עדין, רגיש ויפה.
בניגוד לזין של הגבר שכל מה שהוא (הזין) יודע לעשות זה להשתין מפעם
לפעם, להידרך, להיטען, להישיר קנה, לירות, למות, וזהו;
הכוס של האישה מורכב הרבה יותר, מכיל הרבה יותר, בעל משמעויות רבות
יותר, ממלא הרבה יותר תפקידים, ויש לו הרבה יותר השפעות, הן על האישה
הצמודה אליו והן על כל גבר שרוצה ומנסה להיצמד אליו.
גם לזין של הגבר וגם לכוס של האישה יש ישויות משל עצמם.
(כמובן שלזין של הגבר, בדיוק כמו לבעליו הטיפש, יש זכויות ובעלויות
שהוא נטל לעצמו ויתרונות מדומים שהוא יצר לעצמו על פני הכוס כמו גם
על האישה עצמה, אולם קרא לעצמך בהדגשה את המילה מדומים למעלה).
ראה כמה מהות הגבר וישותו תלויה בו, בכוס.
הבט וראה את הישות חסרת האופי של הזין, אותו איבר השתנה מנוקב שלך,
ולעומת זאת ראה את היופי הנהדר שיש בכוס.
ראשית הבריאה הינה בו, בכוס.
ואל תהין לומר לי שבלי הגבר אין לאישה אפשרות לברוא, לא אאמין לך
אם תאמר לי שאינך מודע לכך שאין זה כך בימינו.
לכן, שוב: ראשית הבריאה באה מכוסה של האישה.
כל גבר בא, אשכרה! ממנו.
מקור העינוגים הגדול ביותר של הגבר הינו הכוס של האישה.
כל גבר באשר הוא לא מפסיק לחשוב, להרהר, לחלום, להזות, לזמום, לרדוף,
לבזבז משאבים ואף להשפיל את עצמו לעתים כדי להשיג לעצמו אחד, או יותר.
אם בעורמה, אם עם שכל, אם בהשתטות, אם בתחבולות, אם בכוח, אם בכוח רב,
אם בכוח רב מדי.
השפעת הכוס על מחשבתו, על דמיונו ועל חייו של הגבר, אדירה ומתמשכת.
כוחו של הכוס על הגבר רב הרבה יותר ממה שהגבר מוכן להודות.
ומהו סוד קסמו של הכוס?
למה גדולה כל כך השפעתו של הכוס על הגבר?
הגבר הינו יצור שמוטמעת בו התכונה לגלות, לחקור ולכבוש, במיוחד את מה
שאין לו ואת מה שלא זמין לו.
הכוס מוצנע, חבוי, מבויש גם אם לכאורה, מוסתר, מסתורי.
מתאים בדיוק לטבעו של הגבר.
מתאים בדיוק לאופי המוטבע בגבר.
לגלות את הנסתר.
לחקור את הבלתי ידוע.
לחקור שוב.
לכבוש.
לכבוש.
לכבוש.
בגבר, כבעל חיים, פרימיטיבי באופן מוזר, מוטבע יצר ההישרדות, מה שהופך
אותו ללוחם, לכובש, למתווה טריטוריות.
פלישה אל מערת המכפלה (השכפול) והשארת טביעותיו בה הינה חלק
אינסטינקטיבי, אולי אפילו בלתי נשלט, בלתי מודע ובלתי רצוני, מצורת
קיומו של הגבר, מרצונו להישרד, להמשיך את הגזע שלו.
קיומו של הכוס הופך, לכן, לחיוני ביותר עבור הגבר.
בקלות ניתן להבין מדוע הכוס יכול להפוך למיתוס בעיני הגבר, משהו אלוהי,
מתת אל. מקור לסגידה.
(לא לחינם כשמתייחסים לרטיבות הכוס אומרים עסיס האלים).
ראה את יופיו של הכוס.
אין הוא מתפרץ החוצה מתוך גוף אישה כגוש בשר דוחה.
לא.
יפה הוא כפרח.
סגור הוא כפרח.
חבוי מן העין.
קיים, מצוי ולא מצוי.
ואחד משלושת השימושים העיקריים בו הינו קבלת הזין הגברי אל תוכו.
בדיוק מה שגבר רוצה, צריך.
בדיוק מה שגבר קיים בעולם בשבילו.
והגבר ממלא את יעודו כעיוור, משלה את עצמו כמו ילד קטן שהוא שולט בנעשה.
לעבור את המסלול, לעתים קצרצר, לעתים אינסופי ומתיש, ולהגיע אל הכוס.
לחשוף אותו, לגעת בו.
לראות אותו שמח למגע ידיך, שפתיך, לשונך.
להרגיש אותו מתרכך, מתקשח, מתגמש.
לראות את עלעליו נפתחים לקראתך, למענך.
לחוש את רטיבותו הלוחשת לך.
להתפתות לתחושות שהוא מעביר בך.
להיות מוקסם, כלא מאמין.
לאבד את עשתונותיך בחושניות מגרה ומערפלת.
להתעשת, או להאמין שאתה מתעשת ויודע מה אתה עושה.
כדי לחדור.
לזיין, לכבוש, לבעול.
לדעת אישה, לדעת אקסטזה.
למצות את הנאותיך, את ההנאה האולטימטיבית.
לממש את קיומך.
להשלים את עצמך.
אם לזה, אתה קורא פצע, הרי שהפצע נמצא אצלך.
ותמיד תמיד תזכור, טל, שלכל כוס מחוברת, במקרה או לא, אישה!
אישה עם רגשות, רצונות, מחשבות משלה (נשבע לך), תשוקות, מאוויים.
אישה בעלת צרכים רבים.
אישה שזקוקה לאהבה, חיבה, חום, יחס, התייחסות, חיבוק, זיון.
אישה שצריכה, תמיד, שתגיד לה שהיא אהובה, שהיא חכמה, שהיא
יפה (במיוחד כשהיא לא!) ושתגרום לה להרגיש שהיא כזאת.
אישה שאם תעשה ממנה מלאך, אם תגרום לה להרגיש שהיא מלאך,
היא תשמח להכיר לך את גן העדן.
וזכור תמיד, לא חשוב מה הן דעותיך, שהיא היא בעלת הכוס!
וטל, אני רוצה לבקש ממך סליחה;
סליחה על שפניתי אליך לכל אורך המכתב הזה בתואר גבר
