תבונות מאוחרות

האם אתה?

אל תשאלי את השאלה הזו בטלפון
זה לא עניינך כאשר את רחוקה.

אם את רוצה לדעת אם אני חרמן?
תבואי.
תבואי קרוב.
תביטי לי בעיניים
ותראי מה הן אומרות.

האם הן אומרות:
"אני רוצה עכשיו, ללא שיהוי נוסף"?
האם הן אומרות:
"עכשיו אני צריך רק חיבוק ודממה"?
או האם הן אומרות:
"עכשיו החרמנות שלי התיישבה קצת בפינה,
מחכה לראות מה יהיה.
האם תהיה כאן שיחה טובה?
חכמה? של הנפש?
או האם תהיה שיחת חולין?

האם היא תתעורר, החרמנות שלי, מהחכמה שלך?
מהאיפוק שלך?
מההבנה שלך?"

לא רוצה שתשאלי אותי אם אני חרמן
זה מידע שאינו נחוץ כל הזמן.
רק לפעמים.

כי בעצם אני המון דברים
ולא רק חרמן
ואני רוצה שתזכרי את זה
כל הזמן:
את גבר שבי
את האדם שבי
את המחשבות
ואת הרצונות
ואת התקוות
ואת הלבטים

ולא - ממש לא
את החרמנות שלי

היא שם
כל הזמן
והיא צצה
מגיחה:
כשחושב עליך
כששומע אותך
כשרואה אותך
כשמריח אותך

אבל אל תשאלי.
תבואי ותיראי.
תדעי להבחין
זה סוד קסמך.

אל תעשי לעצמך חיים קלים
ואל תנפצי את הקסם.