תבונות מאוחרות

במבט אחר

את שתמיד עוצמת עיניים כשאת גומרת.

הפעם, כשרכבת עלי,
כשביקשת שאחזיק בשדייך ואמעך אותם בכל כוחי,
וחפנתי וליטפתי ומעכתי אותם,
מעכתי עד כדי כך שאצבעותיי כואבות עד לרגע זה.

הפעם נתת לי לראות לך את העיניים בזמן הגמירה
"יש לך מבט של אחד שעומד למות" אמרתי לך.

ראיתי לך עיניים עם קשתית קטנטנה,
עם אישונים מוגדלים כל כך.
"כמו מסוממת?" תהית
אולי.

אולי איזה אנדורפין או משהו השתחרר לך פתאום. אולי.
שאלה לדוקטור

ופתאום ראיתי אותך,
בתנוחה הזו שאת כל כך אוהבת,
על ארבע, משוכה לאחור, הישבן מורם והראש מורד על המיזרון.
ואני הייתי מאחורייך,
וראיתי כך מן הזווית הזו את נפלאות גופך,
מהכתפיים דרך המותניים ועד הישבן,
גופך כמו כינור מונח לפני, לנגן בו.

זה מראה הכי מגרה,
אתה מרגיש את האינסטינקט החייתי שבך מתעורר פתאום.
אמרתי לך: "אם היית גבר, והיית רואה את המראה הזה, היית מתה!"

ומשם, מן התנוחה הזו, ביקשת: "תזיין אותי חזק"
וגם את נעת לעברי בחוזקה.
וידעתי שאני עושה לך טוב. ידעתי.
ופתאום סובבת את הראש לאחור,
לראות אותי גומר.
פתאום ראיתי את הראש שלך, סב אלי.
עשה לי משהו….


וכל הדקות הארוכות שהתחבקנו,
שהתלטפנו, שדיברנו, ששתקנו….

כן, בהחלט טעם (וריח) של עוד!!
קסם בהחלט היה שם באויר
אשר הדליק את האוירה ואותי ואותך.

ואוהו איזו דליקה.

בלי היכולת להפסיק,
לאהוב, לנשק, לזיין, להזדיין
להיות איתך ובתוכך
מתחת לעורך
לחוש כל פעימה, כל לקיקה כל נשיקה בכל מקום בגוף.

לחוש אותי, את גופי
ללטף אותך ואותי, לבעור מתשוקה.

ולבסוף, לנחות אל המיטה ממרומי הגבהים,
לעצום עיניים וכבר לחלום על הפעם הבאה