כל מי שפוגש אותי מחוץ לשעות העבודה לא יכול לשער את עיסוקי
מוקפד בלבושי, ניראה מיליון דולר
נשים מסובבות ראש, בודקות את התחת ההדוק שלי והבגדים היקרים.
כן, אני ממש חלום, נותן חיוכים וקריצות.
חשבתי פעם מה היה קורה אם לא הייתי בוחר בחיי הסרסרות
כנראה שהיתי נישאר כמו כל אותם נערי השכונה
ללא כלום.
אבל בוא ונדבר על הפעמים שאני מספר על מה שאני עושה.
יושב באיזה בית קפה ובחורה מנסה להתחיל איתי.
אותן שטיקים/תרגילים
מניסיוני אין טעם להכניס אותן למקצוע בדרך הקשה
אבל לתת להן טעימה של הכסף זה בהחלט משעשע.
היום במיוחד לאחר העזרה המרובה שאני מקבל מכל מיני ידוענים בתקשורת
המעבירים מסר של "איזה מגניב ללכת לזונה, ועוד יותר מגניב לצחוק על זה בשידור".
יש רבות המוכנות ל"זנות לייט"
דוגמה לתגובה של אחת בעסק
צר לי לאכזב כאן נשים רבות, אך אני אינני מסכנה, או מוכה, או חסרת ביטחון, מעולם לא נאנסתי וגם לא באתי מרקע ``קשה``. וכן, אני שוכבת עם מספר גברים תמורת כסף. וכן, הם גברים נחמדים ואיכותיים שרק אני מסכימה להיכנס עימם למיטה. אף אחד לא כופה זאת עלי. וכן, אני מתפרנסת בכבוד מכך ומממנת את הלימודים שלי באוניברסיטה, רכב, דירה ובכלל חיה ברמת חיים שרוב הנשים יכולות רק לחלום עליה, ואני רק בת 26. זו הבחירה שלי ואף אחד או אחת יכולים לשפוט אותי. נכון, יש גם נערים ונערות אומללים הנאלצים למכור עצמם בלילה קר בחוף נידח ושומם. אך כמו בכל דבר בעולמינו, כשמדברים בהכללות, יוצא רק רע. צודק וראוי להפריד בין תעשיית הניצול והכפייה של הזנות ובין הבחירה החופשית. אני חופשייה להפסיק מתי שבא לי ואני מספיק אינטליגנטית לדעת איך להסתדר בעצמי.
זנות לייט, אולי ללא דירה דיסקרטית או מכון, אולי ללא הגנה
אבל בסך הכול זנות לייט
וכך זה מתחיל
מספרים על הכסף על האפשרויות למימון לימודים
והרי את אוהבת סקס, לא?
מכניסים פיתויים
מכונית שאפשר לקנות אחרי Xלקוחות
זנות לייט
תתחילי בתור חשפנית
אמריקאית כזו
לאס ואגס
אני אארגן לך לקוחות
אחר כך
אחרי הלקוח החמישי
אני מגיע בלי חיוך
בכדי לפרוע את החשבון
לפני 17 שנים. 26 באפריל 2007 בשעה 17:35