לפני 17 שנים. 7 במאי 2007 בשעה 11:50
בתחילה אתחיל בהפגנה שהייתה בכיכר רבין
לא שציפיתי למשהו מרשים אבל הפעם די הוגדשה הסאה. האם באמת מארגני ההפגנה חושבים ששלהוב קהל היא הדרך? חזרה על המוטיבים תתפטר וכישלון יעזרו?
עם החום שבאוויר המחנק של הקהל המשולהב.
פשוט נזכרתי בסרט שראיתי לפני כמה שבועות
הנשיא מאוהב (The American president, 1995) – מייקל דאגלס בדרמה קומית רומנטית חביבה על נשיא אלמן המתאהב בפיגורה בעייתית (אנט בנינג), הרבה פאתוס מצד ארון סורקין הצעיר (שכתב) ורוב ריינר (שביים), אבל בהחלט שווה צפייה.
ובמיוחד בסצנת הנאום האחרון...הינה הקטע
בואו ונתחיל בשיוך קטע סרט דמיוני, למציאות של אתמול ונדמה, כאילו היה לנו נואם שכזה על הבמה אתמול בערב, מה הוא היה אומר?.
בתחילה אדוני ראש הממשלה אולמרט מדוע אינך חבר באגודה לאיכות השלטון – זו אגודה שכל מטרתה היא לדאוג לאיכותו של השלטון בישראל?
אתם רוצים לחיות במדינת ישראל? ביתו של העם היהודי? לחיות בארץ זו מחויבות קשה, אתה ממש צריך לרצות בכך וקשה, לדעת שאתה חיי עם הרבה אנשים עם דיעה שונה משלך לגבי ניהול העם ואם אג`נדות אחרות. עליך להיות מספיק קשוב, סבלני והחלטי לשמוע את הצד האחר אשר משמיע את דעתו היכולה להיות הפוכה משלך.
אנו לא נציג כאן אשמים או נמקד אתכם בכעס כלפי מנהיגים. לא נרוממם כישלונות או שנפחיד אתכם באמרות. אנו רק אומרים שצריכים אנשים רציניים לנהל את המדינה, ואחריהם דרושים מנגנונים יעילים של עוזרים מומחים ואנשי מקצוע מעולים בכדיי להגיע לתוצאות. המנהיג הוא סך הכול המנגנון שמאחוריו, הבינו זאת פעם ולתמיד, אכן המנהיג מחליט. אבל מסך כל המידע שמגיע אליו והמחויבות המלאה לתפקיד ולמדינה.
לכן לכל ה"מפחידים והמגנים" אנו רואים את כוונתכם. להשיג את השלטון בדרכי פאניקה ומציאת קורבנות למדורות הל"ג בעומר, דרך זאת לא תצלח.
יש לנו משימות לאומיות אשר חייבות מיקוד ועבודה מאומצת, בין עם בחקיקה וגם בביצוע בפועל. אין אפשרות שהמנגנון שלטוני יהיה כבול כל הזמן במאבקי כוח, מרפקנות או בבתי משפט. לכן שישה חודשים לפני הבחירות (וזאת המצאה שלי) כל נציג לכנסת יעבור תחקיר משולב ל"ניקיון כפיים" תחקיר זה יכלול:
חקירה משטרתית – לניקיון כפיים כלכלי ומוסרי.
חקירה ביטחונית – לניקיון כפיים לאומי.
בסיום התהליך כל גילוי חריג יוצג כלפי הציבור.
האמירות של התפטר או נכשלתם, הינם חסרות מתוכן. המנגנון הכושל עדיין נותר (ואני ניזכר בסדרה נוספת "כן אדוני השר". אשר הראתה את חוסר האונים של הפוליטיקאי מול המנגנון הבירוקראטי המסואב)
לכן שינוי דרוש. אבל שינוי עמוק דרוש עוד יותר. חייבים להבין שהמצב בעבר לא היה יותר טוב. כל פעם באו לנו עם תחלופה חדשה אשר מנעה מאיתנו לחשוב. בתחילה הציעו לנו את "מתכונת המפלגות" וכאשר נחשפנו לתופעת הבוגדים בהצבעות המפלגה ראינו שהשיטה לא עובדת. אחר הציעו לנו את שיטת "המנהיג העליון" בבחירה אישית. אבל גם הסוס המהיר ביותר זקוק לעזרה וצוות טוב. גם הציעו לנו את "המפלגות המחוסנות" עם האחידות למטרה, אבל כאשר שהמטרה עמדה מול המציאות הפוליטית היא דיי נעלמה בכדיי להקים ממשלה. לסיום הציעו לנו את "צוות המנצחים" השילוב של הכול מהכול, אבל גם שם נקלענו בחוסר מקצועיות ושאיפות כיסא.
ואני אומר מה נותר???.
איזה עוד תרגיל ימכרו לנו...
שוב המנהיג המושלם? עם הצוות הצולע?
שוב מפלגה משובחת? עם מספר 10 לא ידוע?
בסיום הערב נסעתי עם חולצת הכחול תכלת לבן שלי מהכיכר לאחד ממועדוני הלילה, אבל שם היה קוד לבוש של אדום בלבד (חג הפועלים מאוחר). לא נתנו לי להיכנס. כנראה ששני הדברים לא משתלבים,
פוליטיקה והעם.
צריך למצוא צבע אחר.