לפני 15 שנים. 31 ביולי 2009 בשעה 5:39
אני בדרך כלל כותבת על לילות ועל כמה שהם קשים לי, היום זה הבוקר. החל מהשחר נראה לי השינה שלי הגיבה בחוסר יציבות לאור, והלכה ונעלמה ממוחי לא משנה מה ניסיתי לעשות. הגעתי למסקנה שהרגל הנקועה מייסרת אותי. אז מרחתי עליה משחה רדיואקטיבית, או לפחות אחת שמרגישה ככה, ווולטרן, ועטפתי אותה בתחבושת אלסטית. עכשיו היא שורפת, מה שאומר שבנוסף לכל יש שם דלקת ארורה. אין לי כוח להתחיל לטפל בה, להגרר לרופא, וכו וכו.
אני עייפה, מרוחה, עם סידורים של יום שישי לטפל בהם. ורגל כואבת. שורפת. בנוסף להכל. אני תוהה איך אני אגיע היום אל האיש שמחכה לי . כולי מפורקת, ולא משנה כמה שאני נחה אני עדין שפוכה. זה ממש מתסכל.
אני תוהה אם אני לא דורשת מעצמי יותר מידי בבת אחת. בינתיים הרגל שורפת. מתסכל