בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניצוצות

לפני 14 שנים. 23 בספטמבר 2009 בשעה 18:12

אני שונאת להתגעגע. אני שונאת לדחות סיפוקים.
מה לעשות שזה חלק מהחיים. אבל אני עדיין שונאת את זה.
כן כן אפשר להתלהב מגעגועים, ברור שאפשר. אבל החלק החסר הוא מה שמייגע.
כמובן שהוא ישלם על זה בגדול אחרי שכל הסשן המזדרגג הזה יגמר.....
אני רואה ערימות של בטריות מתחננות בצד שלא יגעו בהן יותר, ואותו מתחנן מתחתיי שאעזוב אותו ואתן לו ללכת לישון...

נההה....
אין מצב.

....

זה טוב לשקו?ט איתו....




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י