ניצוצות

תסכול , זה תחושה מעצבנת שקיימת כחלק אינהרנטי בחיים.
תסכול זה מה שקורה כשאין לך את מה שאתה רוצה.
תסכול גדול זה כשהינך יודע גם מה אתה רוצה, מה זה עושה לך, איך זה מרגיש, על כל המגרעות והחסרונות, ובמיוחד על הדברים הטובים שיש במה שאתה רוצה.
תסכול זה מה שקורה כשאין לך מושג מה לעשות , ואתה נמצא בתוך צומת דרכים בחיים. לכאן או לשם. לכל דרך השלכות משלה. כל דרך מכילה את הקשיים שלה, גם אם אינך מודע להם כעת.
תסכול זה תוצר לוואי של רגשות... וכאלו לא חסר.
תסכול יכול להיות הרבה דברים.
חלק ניתן לשנות. חלק לא. אבל אפשר לפעול בעניין.

כשדברים מסויימים חומקים מהידיים כמו נוזל כזה שאי אפשר לתפוס... ונשאר חור עצום בבטן של הרבה מאוד רגש ותסכול.. your fucked.
אפשר להדחיק (וזה נורמלי) את החור הזה, לעטות מעטה של עור על הבטן ולכסות אותו, לתת לו להגליד. לפחות לנסות לעשות כך. להתנהל כאילו כלום לא קרה, הכל בסדר, השיגרה והחיים נעים.
עד שיום אחד תידקר, ואז תגלה שהחור עוד שם, שכל הניסיון שלך להדחיק אותו שווה לתחת (אחד רופס שלא ממש עושה לך שום דבר... לא תחת שווה במיוחד) שאין לך מה לעשות והעוצמה וההדף שחווית פשוט הופכים אותך לשפוט של הסערה המתחוללת בבטנך. זה נוראי. אי אפשר לשלוט ברגש. אי אפשר למתן אותו. הוא שם, ואתה שפוט שלו. וזה מפחיד, ונוראי, ומאיים, כי אולי הרגש יוצר צורך, וצורך הופך אותך להיות פגיע.. ואפילו רחמנא ליצלן, אנושי.
רק רוצה לברוח, לא לתת לרגש הזה לפגוע בך, למחוק, לנתץ להרוס, להרחיק, להדחיק, להמשיך הלאה ולברוח...
לתת לזה לשקוע ולהעלם, והדקירות בבטן לא שוכחות, ככל שאתה מתרחק, הן כואבות יותר...
מרגיש את החוסר, את התסכול, את האימפוטנציה המעשית שתוקעת אותך בפינות הקטנות של החיים. אתה נתקע בצומת T ארורה. ואז מה? מאיפה יבוא הפתרונים? איך לכל הרוחות תוכל לדעת מה נכון לך ? שיקולי נוחות? שיקולי רגש? היגיון? תחושות בטן? הטלות מטבע ?

מה ישביע את הרעב המתסכל הזה שאתה חש?
מה יעשה אותך מאושר?


כל אלו הם הסוגיות הארורות שהחיים האלו מטילים עלינו, ואי אפשר לברוח מהם, או להתחמק ואתה לא מקבל הנחות.