בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניצוצות

לפני 14 שנים. 26 באפריל 2010 בשעה 22:46

עייפה, כל כך עייפה, נמאס לי להרגיש שאת זה.
אין מה לעשות . חלק של המציאות.


חשבתי לעצמי, מה אם פספסתי אותו, את האחד שלי (as if such thing exist) מה אם הוא היה איתי, ופיספסתי.
מה אם באמת אלוהים מחלק נשמות בחצאים. זה די אכזרי. נו, מה חדש?

בכל מקרה זה לא הגיוני. סתם אנשים אוהבים להדבק בזוגות כי זה זה יותר דביק וחמים, ואפשר להשריץ על הדרך

גוד, הקיום הזה מתחיל לעצבן. כמו שאר העולם ואשתו.

ג'וי וברכות.

היילני - אני לא יודעת אם יש את ה-אחד, אבל מצד שני אני לא חושבת שאנשים "סתם" נדבקים אחד לשני.
בוב, אני מצווה עליך להרגיש טוב יותר בקרוב מאוד {}
לפני 14 שנים
Bloody - אם זה באמת היה "האחד", הוא בודאי לא היה הולך, ולכן הוא בודאי לא היה האחד.
לפני 14 שנים
יהלום - לוגיקה
לאב איט :)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י