סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניצוצות

לפני 14 שנים. 27 באפריל 2010 בשעה 23:24

כמה טוב לפעמים לא להקשיב לה.
כאב הגב מתחזק, ואני שמחה על כך שנטלתי את הכדור הארור עכשיו ולא בבוקר
שונאת את ההיסטריה שלה

___________________

מישהו הלך לאיבוד, ואני תוהה האם הכל בסדר איתו.

_________________
זה היה יום די לא וואו.
אני צריכה חיבוק, ואת לא פה.
אני גם לא יכולה שתהיי פה
וזה לא נכון לך להיות איתי,
אז זה לא משנה.

____________________

לפעמים לטפס על הקירות ולנסות להבין זה לא כזה דבר בריא, במיוחד כשמדובר בי.
העייפות משתלטת עלי מוקדם, זה טוב. שתייים זה מוקדם יותר משש וזה טוב.
הגב כואב. מה חדש.
קצת מדוכדך, מה חדש X2
הכאב הזה מתיש אותי. מתיש את כל מי שמכיר אותו טוב כמוני.
זה רגש של רצון לרחם על עצמי. אבל לא. לא תודה.
כאב של שורף, שאני יודעת שעוד מעט תבוא לו הקונטרה

ובלי קשר אני מתגעגעת, ואת לא כאן. שונאת את זה. שונאת להרגיש. כל כך אנושי מצידי. איכס.

לישון עכשיו, מחר יום חדש . יהיה נחמד
חיב להיות

Bloody - לילה טוב!
לפני 14 שנים
דיווה​(מתחלפת) - חייב להיות

שיהיה בוקר טוב
}{]
לפני 14 שנים
ריפרף - "כשהולכים לאיבוד הולכים באמת לאיבוד.
כלומר הולכים למקום שקרוי איבוד ויש סביבו גבול ואדם מצהיר על רצונו להגיע לשם שכן רבים אינם יכולים לשאת את המקום הזה שאוירו דליל ושמיו גבוהים מאוד ואדמתו נעלמת לסירוגין. " :-)
לפני 14 שנים
יהלום - תודה לכם :)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י