ניצוצות

אל תעלבו, אבל ישראלים זה עם מטומטם ומעצבן.
אני נכנסת עם אימי לחנות, ואבהיר שדינמיקת השיחה הסטנדרטית ביני לבינה היא טונים גבוהים עד צעקות.
חילופי דברים לא מעניינים במיוחד, בטונים גבוהים מהסטנדרט הגבוה, מעוררים את אחד המוכרים לומר לעברי בחיוך הווה אומר כביכול חצי בדיחה " אה... אל תצעקי עליה...."
באמת תודה רבה על הדאגה, MIND YOUR OWN FUCKING BUISNESS.
נדהמתי מהתגובה השלווה שלי לעניין , שאמרה בלשון פשוטה "אל תתערב בבקשה"
אני שונאת שנכנסים לי ועוד אנשים זרים, לשיחות או דינמיקה ביני לבין אחר. גם אם אותה דינמיקה לא נראית טוב מבחוץ. רחמנא ליצלן, זה לא שחלילה היתה שם אלימות כלשהי, ממש לא. רק שהישראלי המצוי חייב להתערב.
במיוחד אם זה זכר, והללו תמיד ירגישו מן תחושת חשיבות עצמית מזופתת שתגרום להם להעיר לנשים.

אני אישה, אני אישה לוחמנית ואגרסיבית, גם אם לא תמיד יש סיבה, למה ? ככה אני, ממורמרת מהחיים או מה שזה לא יהיה.טמפרמנט שעובר בגנים או כל דבר אחר. אבל כזו אני. אני לא מתכוונת להרע (לרוב). אבל אני אעמוד על דעותיי בצורה קיצונית.
זכרים,מגיבים לזה גרוע.

דוגמא אחרת נכנסתי לחנות חומרי בניין, מלווה בזכר, מתחילה לשאול על מחירים, על שימושים, על אם יש או אין. אמנם אישה בחנות לחומרי בניין, אבל ראבאק, פאק איט, יש לי 95 בקורס שעוסק בברגים וכאלו, אולי כבד לי מאילו סיבות שלא יהיו לקדוח לתוך בלוקים, אבל אני עדיין מבינה משהו מהחיים שלי. משהו, לא הכל. משהו.
ובמקרה אני לא תמיד חייכנית, וכן אני חקרנית, וכולי, אבל אני בנוסף להכל אישה. אחד המוכרים בחנות העיר לי על ההתנהגות שלי, ואיבד לקוחה פוטנציאלית. הדפק אמר לי משהו בסגנון "למה את במצב רוח קרבי?" ושתבינו, לא השמצתי, לא חלילה קיללתי, לא נהגתי בדרך כלשהי שאינה בסדר, אבל כן הייתי קורקטית ולא חייכתי, וכן שאלתי על מחירים.
זכר לא יודע להתמודד עם זה טוב.

אם הייתי גבר, הוא בכלל לא היה מעז להעיר לי על זה.

נכנסנו לדיאלוג/ ויכוח בנושא, ואמרתי שזה לא לעניין להעיר לי על זה, ושאם הייתי גבר הוא בכלל לא היה מתייחס לזה.
אבל אני לא גבר
אני אישה
מאוד אישה
יותר מידי אישה לטעמי האישית
תקועה בגוף שהוא אובייקט מיני בלי שארצה להיות, ולא משנה מה אני אלבש תמיד הבלקון הקידמי, הידוע בכינויו חזה, יזכה למבטים ולתשומת לב מנשים וגברים כאחד.
ואתם יודעים מה? זה חרא. זה דרעק כי זה כפוי עלי.כפוי עלי להיות בגוף הזה. כפוי עליי להתמודד עם מבטי "מה הייתי עושה לה"מצד אינספור גברים ברחוב, וגם כפוי עלי לזכות ליחס המעיק והמזעזע שגברים נותנים לנשים בחברה הזו. יחס של " אני הגנתי בגופי על המולדת, אכלתי חרא מערבים במחסומים/בעזה/ בטיזינמו, ואני גב-גבר" אז מה אם דפקו לך את הילד שהיית בצבא, זה מעניין לי באמת את התחת, ובאמא שלך גם אני עשיתי צבא, אז אל תתפוס עלי תחת. וואי אני ממש חווה עכשיו שנאה לגברים. כל השנאה שיש לי לזכרים מתנקזת החוצה למודעות שלי. נגד כל המצ'ואים הדפוקים האלו .
וואלה רוצה להיות מצ'ו, תהיה מצ'ו אבל אל תקטין את האישה שאיתך. תפרגן, ותגיד תודה שהיא זורקת משהו לכיוון שלך. וזה לא מעניין אותי אם היא שוקלת כפול מאשר ביום החתונה ,אם היא כבר פחות מטופחת ממה שהיתה, היא אחרי הכל הרסה את גופה, ותרמה את חייה ועשתה איתך X ילדים וסביר להניח שמבשלת, עושה קניות ומנקה לך את הבית, שאתה תוכל להגדיל את הכרס השמנה שלך, ולשבת מול הכדורגל ולפצח את הגרעינים שלך, סביר להניח גם לזרוק הערות לשם ולכאן.

וואלה גועל נפש
לא רוצה את זה בחיים שלי.
כל כך לא.
פויה.

ואתם יודעים מה, על הזין שלי, אני אגואיסטית ורוצה לחיות כמו שגבר חיי את החיים האלו.רק מה, אני לא חושבת שאני הולכת לשנות את המין שלי , או משהו כזה. איון לי ברירה אלא להתמודד עם החרא שהחברה הזו (וגם כל חברה אחרת) תציג בפני

זהו
הוצאתי את זה החוצה