הוא לא רצה להודות בפני עצמו שחיכה לה. הוא לא רצה לחשוב על זה.
היא הגיעה למשרד לפעמים פעם בשבוע, לפעמים פחות.
כמה הוא חיכה לה. הוא העדיף לא לאונן, זה היה קטע כמעט עקרוני. הוא אחד שמזיין. אבל בתקופה ההיא הוא בקושי הצליח להתאפק. הוא היה מתעורר עם זין עומד, ואיתה בתוך הראש. הוא לא היה מוכן להודות בפני עצמו, אבל הוא חיכה לה.
לקח לה שבוע וחצי. הוא החזיק פאסון, כמובן. קיבל אותה בנימוס החמים הרגיל, למרות שברגע שנכנסה למשרדים נעמד לו כמו טיל. והם עשו את העבודה שלהם, הכל היה מקצועי לעילא.
הם הלכו שוב יחד לקפטריה והוא תהה אם היא תדבר עם זה שוב, אבל הסמנכ"ל הצטרף אליהם, ולאט לאט זה נרגע לו. עדיף ככה, הוא חשב בזמן שהקשיב לשיחה שלהם. הוא שם לב שיש לה שפתיים עבות ויפות. איך הוא לא שם לב לזה אף פעם.
הם כבר סיימו לאכול כשהסמנכ"ל קיבל טלפון דחוף ונעלם כמעט מיד.
היא נשענה לאחור וניקתה את השפתיים היפות האלה במפית נייר.
"אז מה שלומך, גבר גבר?" אמרה.
הוא צחק, מתענג על הכינוי, נבוך מעצמו.
היא שאלה אותו אם התאושש כבר מהשיחה הקודמת שלהם, הוא היתמם לרגע. "איזו שיחה?"
"אני יכולה לספר לך על זה," היא אמרה, כמעט ברוך.
"יאללה," אמר, כאילו בקטנה.
היא סיפרה לו. היא נשלטת. היא אוהבת שגבר אומר לה מה לעשות.
"אבל את תותחית לא קטנה," הוא אמר. "וגם בטח פמיניסטית, לא?"
"לגמרי פמיניסטית," אישרה. "וזה באמת חייב להיות מבחירה שלי. אני מחליטה עלי. ואני מחליטה להכנע לגבר האחד הזה באופן מוחלט."
הוא העיף מבט לצדדים בעל כורחו. זה היה משפט מטורף לגמרי, אם מישהו ישמע...
"אבל למה? למה את רוצה להכנע?"
היא השפילה מבט וחייכה חיוך קטן. לא היה לו מושג מה היא רוצה. ואז היד שלה התרוממה, והוא ראה שהיא מצביעה על עצמה, על החזה שלה.
ואחרי רגע הוא ראה את זה. הפטמות שלה היו זקורות תחת החולצה הלבנה המכופתרת. זה היה מראה יפהפה. הוא פגש לרגע את מבטה, מבוהל מהטוויסט המהיר.
"תסתכל," היא אמרה. "אני רוצה לתת לך את זה. אתה עשית את זה."
הוא ישב שם מאובן ונרגש והביט בפטמות שלה. נדמה שהן התנפחו עוד, מתחת לחולצה. שתיכף כולם יראו. היא התנשמה, ולרגע נרעדה.
"תודה," היא אמרה.
אחרי שלושה ימים היא באה שוב. זה לא היה הכרחי, היא פשוט מצאה תירוץ.
כשהיא נכנסה למשרד שלו הוא קם וסגר את הדלת מאחוריה. היא הסתובבה וחייכה אליו, מופתעת.
הוא אמר לה, "אני אוהב את אשתי."
"אני מבינה," היא אמרה.
"זה בלתי אפשרי."
"אוקיי. לא לדבר על זה יותר?"
הוא פסח לרגע על שני הסעיפים. "האמת היא שאני סקרן לגבי כל ה... דבר הזה," אמר. "אבל רק לשמוע. לא לעשות שום דבר."
היא חייכה שוב, אבל קצת אחרת. היא קצת ממזרה, הוא חשב.
"אל תדאג," אמרה. "לא עושים דברים כאלה בלי הסכמה מלאה, משני הצדדים."
זה הרגיע אותו. הוא רק ישמע על זה קצת. זה לא יזיק לאף אחד.
"תספרי לי," אמר. "אבל הכל."
הוא ראה את הפנים שלה משתנות, לשבריר רגע. הוא הבחין שלקח לה רגע לדבר.
"כן, אדוני," אמרה.
והזין שלו נעמד שוב, מיד.