השמש זורחת לאט דרך הווילון הלבן, אני כבר ערה.
הקפה חם בידי, הריח ממלא את החדר, השקט נעים בדיוק כמו שאני אוהבת.
הוא כבר שם, לרגליי, עירום, דרוך, שקט, מחכה.
הוא לא צריך שאדבר. הוא יודע לקרוא אותי.
רק רפרוף מבט אחד ממני, והוא מתייצב על הברכיים.
המבט שלו מושפל, בדיוק כמו שלימדתי אותו.
הרגליים שלי מונחות ברכות על הרצפה, והוא מגיש להן את לשונו כמו מנחה.
הוא מלקק כל אצבע, כל קימור, באיטיות, ברוך, ביראת כבוד שמחממת אותי יותר מהקפה.
אני פותחת את רגליי קלות והוא קולט אותי בלי תחתונים.
הסימן ניתן.
בלי מילים, בלי הסברים
הוא עם הלשון שלו מתחיל ללקק לי את הפות,
מוצץ בעדינות, יונק את הדגדגן ואז מתחיל לרדת עם הלשון
לכיון התחת דוחף אותה ואני מרגישה בעונג משוגע
איך הלשון שלו מזיינת אותי,
הוא ממשיך מספר דקות עד שהוא מחדיר לי אצבע
וחוזר לדגדגן,
לינוק, להתענג אוחח..
הגוף שלי הזמין והוא נענה
וזה הקסם של שבת בבוקר.
שבת, שקט, עונג.
ואני במרכז.