יש בי צד שאוהב להוביל.
לא ממקום כוחני ממקום בטוח.
שקט. יציב. כזה שלא צריך להוכיח.
אני אוהבת את הרגע שבו מבט מספיק,
כשיש הבנה בלי מילים,
כשהאנרגיה בינינו ברורה
מי מובילה, מי בוחר להתמסר,
ושנינו יודעים שזה משחק שיש בו לב,
אמון, והקשבה אמיתית.
אני לא מחפשת הרפתקה חולפת,
וגם לא שליטה ריקה מתוכן.
אני מחפשת עומק.
חיבור שמרגישים גם כששותקים.
כזה שיש בו מתח, סקרנות,
וגם רוך שמחזיק את הכול.
כי מבחינתי, התמסרות היא אומץ.
זה לא לוותר על עצמך,
זה לבחור להיות נוכח, פתוח,
להעז להיות נראה.
אני נמשכת לגברים שיודעים מי הם,
שיש להם עמוד שדרה,
גברים חזקים ביומיום שלהם
כאלו עם עולם פנימי,
אבל גם היכולת להרפות לידי רגע,
לתת לי להוביל כשזה נכון,
ליהנות מהדינמיקה הזאת
ולא לפחד מהעוצמה שלה.
אני אוהבת פלרטוט חכם,
מתח שמתגבר לאט,
את המשחק שבין שליטה לרוך.
אני אוהבת לדעת שמולי מישהו שמבין
ששליטה אמיתית נבנית מאמון,
ושהקסם קורה דווקא במקום הבטוח.
אני כאן בשביל המדויק.
לא מושלם, מדויק.
מישהו שמרגיש את זה בבטן כשהוא קורא,
שמבין שאני לא מחפשת לכבוש,
אני מחפשת לבנות משהו עם נוכחות,
עם עומק, עם תשוקה שיש בה לב.
אם אתה קורא את זה ומרגיש
שזה מדבר גם אליך
כנראה שאנחנו כבר קצת מכירים,
רק עוד לא נפגשנו.
🍓