לפני שנתיים. 28 במאי 2022 בשעה 19:45
שאני תקועה במעגל, שלא משנה לאן אני פונה אני חוזרת לאותו מקום. לא מצליחה לצאת מהמחזוריות הזאת, כי זה הדבר היחיד שאני מכירה, שמרגיש לי כמו בית.
לפעמים אחרים לא מבינים למה אני לא עושה צעד ויוצאת מהמעגל, מפסיקה להסתובב, לרקוד לצלילי החיים שמכתיבים לי הצרכים שטבועים בי כה עמוק במשך שנים, שמסבירים לי שרק ככה אפשר לחיות, שאין דרך אחרת.
אני לא מצפה שתבינו למה אני פועלת כמו שאני פועלת, למה אני דוחקת את עצמי עד לקצה הצוק, למה אני כל כך משתוקקת להרגיש את כח הכבידה מושך אותי למטה. כי התמכרתי לתחושת. הנפילה. האינסופית.
