למרות כל הפרוגרסיביות והנאורות של החברה שלנו, כביכול, נושא החרדות והבעיות הנפשיות עדיין נחשב טאבו. לא משנה כמה אנחנו מתיימרים להיות פרוגרסיביים ולהבין, בסופו של דבר, זה עדיין לא משהו שהצלחנו לנרמל ולהתייחס אליו בלי סטיגמות ושיפוטיות.
אז מה בעצם ההבדל בין התקפי חרדה לחרדה חברתית?
התקפי חרדה, או בכינויים המקצועי, התקפי פאניקה, הינם התקפים פתאומיים המאופיינים בתחושת פחד עזה ובחשש שדבר מה נוראי מתרחש – פעמים רבות אדם במהלך התקף פאניקה יפחד שהוא עובר התקף לב או משתגע. התקף פאניקה יגיע לשיאו תוך דקות אחדות וילווה, לרוב, בסימפטומים פיזיים כגון הזעה, רעד, חולשה כללית, עלייה בקצב הלב, סחרחורת, בחילה, כאבי ראש ובטן וכדומה. התקפי פאניקה עשויים להופיע באופן צפוי, כלומר הם יופיעו כתגובה לסיטואציה מסוימת המעוררת פחד, או באופן בלתי צפוי, כלומר יתעוררו ללא סיבה הניכרת לעין.
במקרים מסוימים התקפי חרדה אלו קשים וגורמים למצוקה עזה עד כדי התפתחות אגורפוביה. אגורפוביה מוגדרת כפחד מפני שהות במקומות ציבוריים או במרחבים פתוחים והיא נובעת פעמים רבות מפחד מפני הופעת התקף דמוי פאניקה במקום ציבורי, בו האדם חושש כי לא ניתן יהיה לקבל עזרה בעת התפתחות ההתקף. בעקבות זאת, הסובלים מאגורפוביה יעדיפו להימנע מלצאת מביתם.
התקפי פאניקה עשויים, כאמור, להופיע באופן פתאומי וללא סיבה נראית לעין, אך התבוננות מעמיקה, בדרך כלל במסגרת טיפול נפשי, תאפשר לזהות גורמי לחץ ומתח משמעותיים אשר הביאו להופעתם של התקפים אלו. כך, למשל, התקפי חרדה עשויים להופיע על רקע אובדן הורה בבגרות המעורר תחושות של בדידות ואובדן הביטחון, או על רקע כניסה לקשר זוגי או הולדת ילד ראשון המסמנים כניסה למחויבות רגשית עמוקה.
לעומת זאת, חרדה חברתית היא הפרעת חרדה שכיחה ביותר אשר מתבטאת בפחד עז מפני סיטואציות חברתיות שעשויות לגרור השפלה או מבוכה. חלק מאלו הסובלים מחרדה חברתית מתמודדים עם חרדה מפני סיטואציות ספציפיות (דיבור בפני קהל, אכילה בציבור) ואילו אחרים מתמודדים עם חרדה חברתית מקיפה יותר הנוגעת לתפקוד במגוון סיטואציות חברתיות ובין אישיות.
חרדה חברתית מלווה פעמים רבות בפגיעה בתפקוד החברתי, הבין-אישי והתעסוקתי, מאחר והיא מגבילה את יכולתו של האדם להתבטא ולהפגין את כישוריו ויכולותיו באופן מלא וממצה. בנוסף, היא מובילה פעמים רבות לדפוס של הימנעות מכל סיטואציה חברתית המעוררת חרדה. כתוצאה מכך, אנשים רבים המתמודדים עם חרדה חברתית מוותרים מראש על קשרים, הזדמנויות חברתיות ותפקידים תעסוקתיים ונוטים לצמצם עצמם לסיטואציות וקשרים מוכרים המעוררים תחושת ביטחון ומונעים את התעוררותה של חרדה. באופן זה, חרדה חברתית ניזונה ומזינה תפיסות חברתיות שליליות, נטייה כללית לביישנות וקשיים נוספים בתחום הבין אישי (למשל, תלותיות יתר או לחלופין – אגרסיביות הבאה לפצות על החוויה הקשה של חרדה וחוסר ערך בתחום החברתי).
חג שמח
