אוקיי ראיתי את הסרטונים של המחבלים בשיפאא, בחלק מהם הצוות הרפואי עוזר להם, בחלק מהם הצוות הרפואי פשוט עובר שם בדרך ללאנץ' ברייק ומסתכל על המחבלים במבט עייף של not this shit again
ועכשיו אין שום דבר שאני יותר רוצה בעולם הזה מסיטקום סטייל ברוקלין 99 או קופה ראשית בשם "אל-שיפאא" שיספר את סיפורם של הצוות הרפואי בבית חולים שהוא גם המפקדה המרכזית של ארגון טרור
יהיו שם רופאות שבאו במטרה להציל חיים, ואחים שהם תומכים נלהבים של החמאס ומשתפים איתו פעולה, 2 מסתערבים שמתחזים לטכנאי אולטרסאונד ומסתערב אחד שמתחזה לאחראי הסושיאל של החמאס שעולה מדי פעם מהמנהרות כדי לצלם סרטוני תעמולה גרועים בכוונה, כמה רופאים שפשוט אין להם כח לכל הfuckery שחמאס עושה במחלקה שלהם, את אראיז, הזקן הנרגן שאוהב לבוא להתאשפז כל יומיים על שטות אחרת ולעשות להם בלאגן בבית חולים, את הגברת שאף אחד לא יודע איך קוראים לה אבל כל פעם שיש פעילות מחבלים בתוך הבי"ח היא עוברת ליד, אומרת "גועל נפש" וממשיכה בדרכה, את יוליה, המנהלת של בית החולים שפשוט רוצה שהכל יעבוד, את מחמוד המחבל שההורים שלו מאוכזבים ממנו כי הוא לא התקבל לחמאס אז הוא נאלץ ללכת לג'יהאד כמו לוזר בזמן שאח שלו מוחמד הוא ראש מערך הנ"ט של החמאס וגאוות המשפחה, את אעישה המנקה שכולם מפחדים ממנה כולל החמאס ואף אחד לא מעז לעבור עם הטילים שלו במסדרון אם הרגע שטפו אותו, ואת ג'ינה לינטי אס איז בתור המזכירה האייקונית.
בונוס: בכל פרק צה"ל מחסל את מוחמד אבל אז הוא מופיע בפרק הבא כאילו לא קרה כלום.
עוד בונוס: בזמן הקרדיטס משודר ברקע ריאיון עם גברת גועל נפש, כל פעם עם רשת חדשות אחרת. "מה את אומרת על זה שהחמאס משתמשים בתשתיות של בית החולים?" -גועל נפש. "ומה דעתך על התנהלות הכיבוש הציוני בעניין?" -גועל נפש.
עוד בונוס: בדיוק כמו ששיפאא הוא בעיקר כיסוי למפקדת החמאס, ככה גם הסיטקום הוא בעיקר כיסוי כדי להעביר ביקורת סאטירית נוקבת על המציאות שמגיעה דווקא ברגע שהצופה "מתרגל" ושוכח שמדובר במשהו שהוא מעבר לקומדיה קלישאתית רגילה. הפרק הלפני אחרון נגמר בקליף האנגר של פשיטת צה"ל על המקום. בפרק האחרון שלטון חמאס מתמוטט ונוצר שלום במזרח התיכון. גברת יצחקי העזתית מסתכלת על כל המתרחש ואומרת "גועל נפש".
