נגיד ש... אני יושבת על הבר עם כוס יין אדום..
נגיד ש... הוא יושב בצד השני של הבר עם כוס ויסקי ו 2 קוביות קרח..
נגיד ש.. אני מרגישה את מבטו נוחת עליי.. ננעץ בי..
נגיד ש... אני ממהרת להסתכל עליו וברגע שאני רואה את המבט שלו בוחן אותי אני מרגישה איך לאט לאט אני מרטיבה... רק ממבט..
נגיד ש... כל הערב אני כמהה למבט שלו.. לא מרוכזת בשום דבר אחר...
נגיד ש... בסוף הערב הוא ניגש אליי.. מתקרב מאחור..
"תסיימי את הכוס ותצאי.. 2 דקות בדיוק, לא לאחר"
אני סמוקה כולי.. לוגמת את הכל בשלוק.. מתרוממת מהכיסא, מסדרת את החצאית ויוצאת אליו..
נגיד ש... אני נכנסת לאוטו.. הוא לא אומר מילה.. אבל אני רואה שהוא כועס.. אני מנסה לחייך אליו.. אבל הוא בשלו..
"הכל טוב?" אני שואלת בתמימות...
שאלה פשוטה.. שאני יודעת שברגע תשחרר את החיה..
"הכל מצויין דונה.. היה לך נוח על הבר עם החצאית?"
אני סמוקה שוב, מצמידה את הרגליים ומרגישה כמה שאני מרטיבה לאט לאט...
"היה לי מאוד נוח אדוני... תודה על הדאגה" כמה שהחוצפה הזאת תעלה לי ביוקר אחר כך...
נגיד ש... אנחנו נגיע אליו לדירה, אתחיל להתפשט ואז הוא יעצור ויגיד "את החצאית תשאירי.. נתעסק איתה אחר כך..." אשב על הברכיים.. כשהחצאית עולה ונעצרת על פלחיי והתחתון שלי יבצבץ לו.. החולצה מונחת על השולחן ואת שדיי יסתירו חזיית תחרה בצבע סגול לילך...
נגיד שהוא יחזור עם השוט ויתיישב על הספה..
"על ארבע מיד" ואזחל לכיוונו.. לקבל את העונש שחיכיתי לו כל הערב מהרגע שהוא שלח לי את ההודעה - "תפגשי אותי בבר.. תלבשי חצאית קצרה..כזאת שעושה לי גירודים.."
נגיד ש... אני מקווה שזה יקרה...