רגע לפני שחוזרים לשיגרה...
שנייה אחרי שהמסכה חוזרת..
צמאה לתחושה של הכאב הפנימי שיש על הישבן..
כמהה להציץ באחוריי ולראות סימני אומנות...
רעבה לתחושת הכאב בפיטמות.. כל חיכוך עם החזייה או הבגד צורב... אבל צריבה נעימה..
להרגשה הזאת.. זאת שיש כשאני קשורה מולך.. והתחושה שאתה מעניק לי שכל פגם בגוף שלי זה בעצם היופי בו.. ואז אתה תדאג להשאיר עליי כמה תכשיטים שישארו על גופי כמה ימים...
לעוצמות שהגוף שלי מגיע אליהם פעם אחר פעם.. כשאני חושבת שזאת האורגזמה החזקה ביותר שחוויתי אתה תצחק... ותעניק לי אחת חזקה יותר...
לשבת במשרד.. ולשקוע במחשבות ולשחזר כל מגע..
כל נשימה... לנסות להריח את ריח הסקס שנטף ממך..
ופתאום להגניב חיוך שובב כשאני נזכרת איך היית מרוצה ממני...
ואז להתאפס על עצמי.. להבין שיש מולי אנשים שבתפיסה שלהם אני רחוקה מלהיות כנועה..
רחוקה מלהיות צמאה למגע כואב..
רחוקה מלהיות אני...
חזרה לשיגרה רכה כמה שאפשר :)