מתי תגיע?
מסיים להתארגן ויוצא לכיוונך.
שולחת לו תמונה שלי עם תחתוני תחרה שמכסים רק חצי מהישבן. בוא כבר.
מסיימת להתארגן. מחכה לו חסרת סבלנות.
חמש דקות.
חולצה שחורה צמודה עם מחשוף עמוק, חצאית קצרה, גרביים עד הברך, סניקרס.
רואה את העיניים שלו מתרחבות והחיוך הקטן שמופיע.
שנסע?
העליות לירושליים עוברות בשיחה. בעיקר הוא מדבר, אני כל כך אוהבת לשמוע אותו. סיבוב טעים בשוק ומשם למסעדה. מתישבים צמוד על הבר. היד שלו חופנת את התחת שלי. אחר כך מטיילת לכיוון הירך הפנימית. האצבעות שלו מלטפות את התחרה.
שנ״צ?
רב הדרך חזרה עברה כשהוא במושב הנהג ואני לידו, שוכבת על הבטן, מציגה את התחת שלי לראווה. תיארתי לו בדיוק איך אני רוצה שנזדיין כשנגיע. היד שלו ליטפה, סטרה, אחזה. הכוס של טפטף ללא הפסקה. כמה נהגים בפקק נהנו מהמחזה.
מיהרנו למיטה. כמעט שבוע לא הזדיינו. שבוע שהיה בנינו ריחוק ותחושות קשות. התפרקנו זה בזו. ושוב. ושוב.
אתמול היה המבוא. חימום קל. היום קבענו סשן שליטה. הרבה זמן לא היינו במקום הזה. מחכה לזה בלי נשימה. לא מפסיקה לטפטף רק מהמחשבה. מתרגשת נורא.
עוד כמה רגעים. ממש עוד מעט.
