להיות נחמד כאן זה יותר יקר מביטקוין.
החרדה, הפרנויה וההכללה הופכים את כולנו לחסרי סבלנות, פחות נחמדים, יותר מיואשים, ובעיקר- יותר וירטואלים.
מה הפלא על מצבור הבלוגים המלנכולים והכועסים?
בהצלחה לכולנו 🙏
להיות נחמד כאן זה יותר יקר מביטקוין.
החרדה, הפרנויה וההכללה הופכים את כולנו לחסרי סבלנות, פחות נחמדים, יותר מיואשים, ובעיקר- יותר וירטואלים.
מה הפלא על מצבור הבלוגים המלנכולים והכועסים?
בהצלחה לכולנו 🙏
הגברים כאן, ברובם שרוטים והזויים.
אבל, חברים, מסתבר שלא מעט נשים מכאן שרוטות לא פחות.
כמה קשה זה להכיר מישהי שפויה, או לפחות קרובה לשם, שלא תפחד מרגשות, ושתדע להעיז, עם אומץ.
אה, ושתוכל גם להינות משיחה לשם השיחה, ולא רק לנוע מתוך אינטרס.
🤷♂️
"אתה יודע מה הדבר הכי מבעית בלהודות שאתה מאוהב?" היא שאלה אותו. "אתה פשוט עירום. אתה חושף את עצמך לפגיעה ומוריד את כל ההגנות שלך. אין בגדים, אין נשק. אין שום מקום להתחבא בו. לגמרי פגיע. הדבר היחיד שהופך את זה לנסבל הוא להאמין שהאדם השני אוהב אותך בחזרה ושתוכל לבטוח בו שלא יכאיב לך."
"הבזבוז הגדול בחיים, טמון באהבה שלא הענקנו,
בכוחות שלא ניצלנו,
בזהירות האנוכית שלא מוכנה לסכן דבר, ואשר בנסיונה להתחמק מן הכאב,
מחמיצה גם את האושר"
היא: "אחח.. למה אין עוד גברים כמוך?"
אני: "מה ז"א?" (כי חייב לדוג מחמאות)
היא: "ז"א שכל הגברים הם חראות"
אני עם חיוך: "אל תגידי 'כל', בכל זאת יש אותי"
היא: "בגלל זה שאלתי למה אין עוד גברים כמוך"
אני: "טוב מאוד שאין עוד גברים כמוני!"
היא: "למה?"
אני: "כי אחרת לא הייתי מיוחד"
היא: חיוך.
"כשפוגשים ב'זאב בודד', לא משנה מה הוא יגיד, הוא לא כזה מפני שהוא נהנה מהבדידות. הוא כזה מפני שבעבר כבר ניסה להשתלב, אבל אנשים ממשיכים לאכזב אותו".
כך אנשים רוצים להקיף אותך יותר,
כך רוצים להתקרב אליך יותר,
כך את חשדנית יותר,
כך מרגישה בילבול גדול יותר,
כך את מתעוורת יותר,
כך את מפספסת יותר,
כך את מרגישה בודדה יותר,
כך את רוצה יותר,
כך את מתייאשת יותר,
ובסוף, לבד יותר.
"השליטה שלך על מישהו קיימת רק כאשר אינך לוקח ממנו את הכל.
כאשר גזלת מאדם את כל מה שהיה לו - איבדת את השררה שלך עליו, והוא חופשי בשנית".
אני תוהה אם נותרו כאן א.נשים נורמליים
נשכבתי על הבטן, וביקשתי ממנה להשתמש בהרבה חומר כדי שלא יכאב.
בהתחלה זה היה קר, גרם לי להתכווץ.
אבל היא המשיכה בכל זאת ועם כל תנועה שלה הרגשתי שזה משתחרר.
ביקשתי ממנה להשתמש ביותר חומר והיא אמרה ששמה מספיק.
ביקשתי יותר חזק, יותר עמוק, שלא ארגיש את הכאב, שתחדיר את הכל פנימה.
נאנקתי מכאבים, זה היה לא פשוט.
כשסיימה, קמתי מהמיטה, כמו חדש, והגב התפוס כבר לא כאב.