סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

No Name

לפני שנתיים. 19 בינואר 2022 בשעה 18:49

להיות נחמד כאן זה יותר יקר מביטקוין. 

החרדה, הפרנויה וההכללה הופכים את כולנו לחסרי סבלנות, פחות נחמדים, יותר מיואשים, ובעיקר- יותר וירטואלים.

מה הפלא על מצבור הבלוגים המלנכולים והכועסים?

בהצלחה לכולנו 🙏

 

לפני שנתיים. 12 בינואר 2022 בשעה 19:35

הגברים כאן, ברובם שרוטים והזויים.

אבל, חברים, מסתבר שלא מעט נשים מכאן שרוטות לא פחות.

כמה קשה זה להכיר מישהי שפויה, או לפחות קרובה לשם, שלא תפחד מרגשות, ושתדע להעיז, עם אומץ.

אה, ושתוכל גם להינות משיחה לשם השיחה, ולא רק לנוע מתוך אינטרס.

🤷‍♂️

לפני 3 שנים. 5 בינואר 2022 בשעה 17:36

"אתה יודע מה הדבר הכי מבעית בלהודות שאתה מאוהב?" היא שאלה אותו. "אתה פשוט עירום. אתה חושף את עצמך לפגיעה ומוריד את כל ההגנות שלך. אין בגדים, אין נשק. אין שום מקום להתחבא בו. לגמרי פגיע. הדבר היחיד שהופך את זה לנסבל הוא להאמין שהאדם השני אוהב אותך בחזרה ושתוכל לבטוח בו שלא יכאיב לך."

 

לפני 3 שנים. 1 בינואר 2022 בשעה 20:02

"הבזבוז הגדול בחיים, טמון באהבה שלא הענקנו,

בכוחות שלא ניצלנו,

בזהירות האנוכית שלא מוכנה לסכן דבר, ואשר בנסיונה להתחמק מן הכאב,

מחמיצה גם את האושר"

לפני 3 שנים. 1 בינואר 2022 בשעה 18:20

היא: "אחח.. למה אין עוד גברים כמוך?"

אני: "מה ז"א?" (כי חייב לדוג מחמאות)

היא: "ז"א שכל הגברים הם חראות"

אני עם חיוך: "אל תגידי 'כל', בכל זאת יש אותי"

היא: "בגלל זה שאלתי למה אין עוד גברים כמוך"

אני: "טוב מאוד שאין עוד גברים כמוני!"

היא: "למה?"

אני: "כי אחרת לא הייתי מיוחד"

היא: חיוך.

לפני 3 שנים. 30 בדצמבר 2021 בשעה 19:28

"כשפוגשים ב'זאב בודד', לא משנה מה הוא יגיד, הוא לא כזה מפני שהוא נהנה מהבדידות. הוא כזה מפני שבעבר כבר ניסה להשתלב, אבל אנשים ממשיכים לאכזב אותו".

לפני 3 שנים. 29 בדצמבר 2021 בשעה 18:13

כך אנשים רוצים להקיף אותך יותר,

כך רוצים להתקרב אליך יותר,

כך את חשדנית יותר,

כך מרגישה בילבול גדול יותר,

כך את מתעוורת יותר,

כך את מפספסת יותר,

כך את מרגישה בודדה יותר,

כך את רוצה יותר,

כך את מתייאשת יותר,

ובסוף, לבד יותר.

 

 

לפני 3 שנים. 14 בדצמבר 2021 בשעה 19:47

"השליטה שלך על מישהו קיימת רק כאשר אינך לוקח ממנו את הכל.

כאשר גזלת מאדם את כל מה שהיה לו - איבדת את השררה שלך עליו, והוא חופשי בשנית".

לפני 3 שנים. 12 בדצמבר 2021 בשעה 18:36

אני תוהה אם נותרו כאן א.נשים נורמליים

לפני 3 שנים. 11 בדצמבר 2021 בשעה 17:51

נשכבתי על הבטן, וביקשתי ממנה להשתמש בהרבה חומר כדי שלא יכאב.

בהתחלה זה היה קר, גרם לי להתכווץ.

אבל היא המשיכה בכל זאת ועם כל תנועה שלה הרגשתי שזה משתחרר.

 ביקשתי ממנה להשתמש ביותר חומר והיא אמרה ששמה מספיק.

ביקשתי יותר חזק, יותר עמוק, שלא ארגיש את הכאב, שתחדיר את הכל פנימה.

נאנקתי מכאבים, זה היה לא פשוט.

כשסיימה, קמתי מהמיטה, כמו חדש, והגב התפוס כבר לא כאב.