הבלוג הזה הוא עליך

כמו מנגינה, אוהבת
כמו שירה מתנוססת לה ברוח
יש לה צחוק משגע, עייפות ניכרת בקולה ועדיין, מקשיבה, מחבקת בצלילים שקטים דרך קו הטלפון, לא מוותרת לאהוביה, לא נותנת להם ליפול.
היא משהו הילדה הזאת, יש לה כוחות שאני מעריץ.
מת לדעת מה עיניה חושבות, אם תסתכלו לתוך עיניה תראו איך המחשבות רצות, לא מפסיקות, רוצות רק טוב, מכאיבות לה, רועדות, כשחבר שלי הביא אותה פעם ראשונה לחבר'ה, זהיתי משהו מיוחד, חוץ מהעניין שהוא כ"כ בררן, אז אם הוא כבר הביא מישהי שנכיר, סימן שהיא כ"כ שונה ומיוחדת, רק במובנים הטובים.
החיוך שלה, הוא הפיל את כולנו, עיניים חומות חתוליות ושיער שחור פחם גלי, היא יפה כ"כ, עכשיו עוד יותר, אחרי שהיא הרזתה המון, היא מהממת.
היופי שלה, אי אפשר להבדיל בין הפנימי לחיצוני.
אני, אדם,שכל מה שרצית עד עכשיו השגתי, אני
שיכור
שיכור מלגעת, שיכור מלראות, שיכור מלדעת
אותך