חשבון נפש

שותים קפה במרפסת המבולגנת היא מדברת על מה שמסביב ושואלת שאלות ניכר שממש מתעניינת 

אבל אני כל כך רוצה לשים את הקטנה הזו על השולחן ושאבוש יזיין אותה 

אבל אנחנו אחרי אנאלי וצריך לשטוף לפני.. אני נעמד בכוונה ללכת למקלחת 

והיא שואלת... להכין לך אומלט?

ואני כאילו קיבלתי אגרוף בבטן  

הן דומות בהרבה מובנים זו חטובה יותר אבל יש להן הרבה מהמשותף.. זו לא מתחבאת מרגשות מכנות 

אני לא יודע מה לומר או איך לומר אבל אומר לה שאם רעבה שתכין לעצמה כי אני לא אוכל בשעות כאלה 

והולך למקלחת כמה דקות אחרי היא בדלת אני יכולה לעזור...? 

אני מסמן לה להגיע היא מתפשטת מהר מגיעה אני מכוון אותה תחת המים כשהיא רטובה מספיק אני לוקח סבון ומתחיל לשפשף אותה מבפנים לאורך כל הגוף תוך כדי מדבר איתה מסביר לה שאבוש כאן מטפל בקטנה שלו. 

כל סנטימטר מגופה משופשף מקבל את שלו

מדבר אליה בטון אבהי מסביר לה את עניין האומלט 

אומר לה בהכי פשוט את מה שזה עשה לי ולמה. משהו שהבנתי מהקשר האחרון לא להסתיר כלום.

כנות מוחלטת גם אם לא נעימה.

סוגר את המים לוקח מגבת מייבש אותה מנגב טוב טוב..

יוצא לחדר שינה היא אחריי מסמן לה לעלות על המיטה היא עולה עם הברכיים אני לוקח את ידיה שם מאחורי גבה את הראש מצמיד למזרן

כך שהיישבן מונף מעלה.

אבוש  הלך אני מודיע לה. ועכשיו את חור. רק חור ועד הודעה חדשה... את לא זזה.

אני שולח יד לכוס שלה האוטומטי היא מאפשרת את עצמה יותר... הספאנק שניות עליה עוצמתי חזק. מה אמרתי אני שואל? 

סליחה אדוני היא ממלמלת היד חוזרת לכוס הזונה הקטנה רטובה ממש רטובה 

אני לוקח שוט מעל השידה ומתחיל להצליף 

הישבן שלה כבר מסומן מאתמול.. אבל אני צריך עוד טיפה..

אני סופר בראש מגדיל עוצמה היא קצת מייבבת קצת נאנחת מין עירוב של של רגשות 

אני מודיע לה שהסט הבא יכאב ביותר לוקח קיין ומתחיל קצב איטי אך בעוצמה.

והזונה.. מפתיעה ביותר מתאמצת לא לזוז מתאמצת בכל כוחה לא לעצור אותי..

אני נעמד מאחוריה חודר לחור הקטן הזה חזק בלי הרבה גינונים אני מודיע לה שהיא כלבה טובה .

חור מענג זונה צייתנית שעושה לי טוב..

כשמתפוצץ בתוכה אני נשאר בתוכה אוסף אויר..

וכשקצת נרגע לי אני אומר לה 

אולי בכל זאת אומלט.

התעוררתי ממנה בין רגליי מוצצת.. מענגת  

כשאני מתאושש טיפה היא בשלה אני בוחן את הסביבה קפה עוגיות על המדף והיא עירומה מסומנת לא מרימה ראש עסוקה בעינוג ...

שמונה וחצי ... מזמן לא ישנתי ככה טוב אני קצת מתיישר.. את הרגליים אני אומר לה.. ללא מילה יורדת אחורה.. לוקחת רגל מלקקת התאווה אצבע אצבע..אני שולח יד לקפה אתמול לפני שנרדמנו שאלה איך אני אוהב אותו..

היא עסוקה ברגליים ואני חושב על הלילה.. יצא לה קפה טוב מדליק סיגריה ומסתכל עליה היא ממוקדת מטרה.. אני אומר לה כמה זה נעים וטוב.. חיוך קטן אך לא מניחה את הרגל לשנייה 

פעם ראשונה להתעורר יחד.. זה מאיץ לי את הלב מוזר לי טיפה מפחיד התחושה שאני קצת בוגד לא מרפה ממני

מסיים את הסיגריה אני כבר זקור החרמנות מהתמונה שרוא'ה אני רוצה לגמור.. אתמול שזה סיפור בפני עצמו זיינתי אותה פעמיים אחת במקלחת ואחד לפני שהלכנו לישון .

הכוס שלה היה מענג לחלוטין 

אני מושך את הרגל ואומר לה להישאר בתנוחה שהיא נמצאת על ארבע יורד מהמיטה.. ניגש מאחוריה שואל אותה אם מוכנה... למה אדוני היא שואלת.

הגיע הזמן לזיין את הכלבה בתחת. אני אומר לה.

טלפני שהיא מבינה מה קורה.. חודר אליה כשידיי מחזיקות שלא תזוז סוג של אנחה עם הבעת כאב.. היא מביעה את הכאב שלה ואני בשלי..

לוקח כמה שניות והיא נפתחת אליי לחלוטין הגוף שלה נדחף לאחור מנסה לקבל עוד אני מתחיל לצחוק

והיא קצת נעלבת.. דמעות.. מה קרה כלבונת אני שואל.. אתה צוחק עליי היא עונה. אני נעצר..

ובשנייה שאני נעצר היא כאילו קופאת. היא ממלמלת סליחה לא התכוונתי..

תירגעי הכול בסדר צוחק איתך לא עלייך אני אומר 

הצחיק אותי שמרצון לברוח את נצמדת יותר..

אני מתחיל לנוע שוב.. המותניים שלה נקודת אחיזה מעולה 

אני נע לתוכה בקצב איטי אך מדוייק לי. 

אני מדבר אל החור והחור עונה לי..והגניחות  והקולות שלה ושלי מתערבבים..כמה דקות ארוכות ככה ואז אני מרגיש שהגיע הזמן אני מורה לה לאונן ובשנייה שהיא מתחילה אני מגביר את הקצב.יד על העורף שלה יד המותניים אוחז חזק ונע הכי שיכול... אני מודיע לה שאני הולך לגמור... 

וכשאני מתפוצץ בתוכה אני נצמד וחש את היד שלה שמאוננת.. כמה שניות אחרי היא גומרת..

והקולות שלה אשכרה מחרמנים אותי...

אנחנו נשארים ככה דקות וכשמרגיש שהוא ירד לחלוטין אני זז לאחור... מושך אותה מהשיער אליי מנשק אותה כאילו היא קו חיים..

מסתכל לתוך עיניה ושואל... אני יכול להכין לך קפה גבירתי..?

החיוך שלה היה שווה הכול. 

אז היא חזרה עם שני בקבוקי יין 

ערכה שולחן אני בסלון רואה סידרה במחשב וצופה קצת בה...

כפות ידיים עדינות נשיות שיער ארוך חטובה עם חזה שופע...

אני מסתכל עליה מסמן לה לבוא כשהיא מגיעה לשטיח היא יורדת על ארבע ומגיעה אליי.

אני מסתכל לתוך עיניה אומר לה אמרנו שלא יהיה כלום אבל אני רוצה להשתמש בך בכמה דרכים. 

ללא הישתאות היא אומרת לי מה שתרצה תעשה אני כאן עבורך.

תתפשטי ולכי לחדר תבחרי 3 שוטים מהמגירה גאג ומצבטים. היא מתפשטת מולי..

שיער הערווה שלה מסודר כמו שאוהב מכאן השפתיים נראות חלקות 😄 היא חוזרת לאחר כשתי דקות. שואלת איפה להניח.. מסמן לה על השולחן.

אני לוקח אותה לעמדת הקשירה קושר רק את ידיה ומחבר לשאקל שבתקרה.

אני הולך להכאיב לך אני מסביר לה.. היא מהנהנת מצבטים לפטמות.. כל כך התגעגעתי למצבטים הרבה זמן לא יכולתי להשתמש בהם כרצוני 

השוט הקטן שהביאה מתאים בול לשדיה אני מזיז את ההדום שמפריע את שולחן האוכל דוחף אחורה מתחיל בקצב וחוזק עדין היא מתמסרת לכך.. מכילה ברצון לרצות אותי 

אני מרוכז כולי בכאב שלה מחליף שוטים מידי פעם עובר לישבן היא לא זזה רק האנחות שלה ומיד פעם הבעת תודה.

משחרר אותה מהקשירה משכיב אותה על השולחן מפשק את רגליה שואל אם אי פעם הצליפו לה בכוס לא א.. כמעט ונפלט לה...אני מחייך אז אני רוצה להצליף ככה שהכוס יבער לך וכשיבער.. לזיין אותך כמו הכלבה שאת.

היא מסתכלת עליי ואומרת רק בקשה אחת יש לי תרשה לי לקרוא לך אדוני בשביל החלק הזה.. 

המחשבה קצת מערערת אותי זה מוזר לי.. אבל מבין את הצורך שלה ומאשר.

אני מתיישב על ההדום בין רגליה בערך ומתחיל..ההצלפות לא קשוחות רק מחמם מרגיל אותה לכאב החדש.. ואז אני מרגיש שהיד מקבלת חיים משלה.. העוצמה עולה אך הקצב אחיד הסימנים כבר ברורים מאוד . ואני קצת מרחף. 

אני עוצר... קרה משהו אדוני היא שואלת .. בא לי יין אני עונה אני ניגש למטבח ממלא כוס.. וניגש אליה לוגם קצת מתכופף אליה וחולק איתה את היין לוגם ומעביר לה מהפה שלי.. עד שהכוס נגמרת.

אנחנו משוחחים היא שכובה אני עומד היד שלי מטיילת עליה ואז אני אומר לה שמפחיד אותי שהיא מתמסרת לי כך בפעם הראשונה.

אני חושב לעצמי שהנה למדתי מהעבר.

היא מסתכלת עליי ואומרת שנים שאנחנו משוחחים צוחקים רבנו כמה פעמים אבל תמיד חזרנו לדבר ואם היה לי אומץ כבר לפני שנים הייתי מנסה.אבל אתה גר בחור.. ופחדתי מזה.

אני קצת המום מודה אני מתיישר שואל אותה מה תרצי קדימה... לקרוא לך אדוני היא אומרת. כבר אישרתי לך אני אומר לה. היא עונה לי שהיא רוצה לא רק הערב אלא קדימה .

ישבנו בשקט כרבע שעה..ואז אמרתי לה לכי למקלחת חכי על הברכיים.

והיא שם מחכה לפני שנכנסתי לכאן הדלקתי לה נר וכיביתי את האור. אני שוכב על המיטה כותב חושב הכתב עוזר לי להבהיר לעצמי מה אני רוצה.

וכרגע אני מאוד רוצה ללכת לשם להשתין לתוך פיה ושתגמע את הכול ואז לנשק אותה התאווה ותשוקה שייש בי.

ומצד שני חושש שאני לא כן עם עצמי איתה.

והאמת שאין לי מושג איך לבדוק. כן ההתנהלות שלה מולי מעיפה אותי. עושה לי טוב.

אבל מה אם..?

עד כמה שסומך על החושים שלי היא אמיתית. ואני בדרך לשם. ואני כן רוצה. אפילו מאוד.

הפחד שאוכל בי זה שאני לא מונע מהמניע הנכון. והיא כן רוצה מערכת יחסים ולא סטוץ.

הולך לדבר איתה...

תיכננתי חג שקט רק אני ואנוכי.

השבוע הסוער הזה עבר בהרבה שיחות שהתחילו משניים שרק חיפשו שיחה שקטה בלי העולם החיצון.

אתמול זה כבר עבר שלב..ואיכשהו הגענו לזה שהיא מגיעה היום.

אז היא הגיעה ולא מבין איך הנשיקה הזו באה אבל זה הרגיש כל כך טוב.

הכול התרחש די מהר הזונה הקטנה נכנסה למקומה די מהר.. סקס סוער בסלון.

ומשם עברנו לניקיון והכנה.. כן מוזר ניקינו יחד לא היה מלוכלך.. רק קצת אי סדר.

הכנו סלטים בישלנו..

ושנייה לפני שיצאה לחפש לנו בקבוק יין להערב ירדה על ברכיה וביקשה למצוץ.

אז היא יצאה ותכף תחזור. ואני אני מפחד.

הייתי כנה איתה לחלוטין לא הסתרתי כלום.

ואני מפחד שהיא תתעורר שאני אתעורר 

יותר אבל מפחד שיהיה ממש טוב הערב הזה 

ועד עכשיו היה מדהים.

מפחיד אותי שההיסטוריה תחזור 

זה להבין שטעית בגדול.

שהתמימות שלך ניצחה את ההגיון שלך.

שאתה נשאב למקום מסויים בגלל הצורך שלך "להציל" וכל התפאורה מהמילים מסביב הם רק תפאורה ורק מילים ריקות מתוכן משרתות צורך של מי שמולך.

אין גרוע יותר מלשקר לעצמך.  כשמשקרים לך זה בסדר.. אבל כשאתה משכנע את עצמך במשהו שבתוך תוכך  יודע שזה שקר. 

ההתעוררות כואבת. 

אז מישהי שלא ממש קשורה אליי הצליחה להעיר אותי.

אני מתעב אותה. היא אישה מתוסכלת מרירה פגועה עייפה מהחיים מרגישה נבגדת.

אבל לפחות על זה מודה לה.

השדים שלך רוקדים עם שלי..

חוסר האמון רוקד עם חרדת נטישה 

הם על השטיח מתערבבים אחד בשני 

אנחנו באמצע אהבה במיטה במטבח 

בחוץ במרפסת אנחנו באמצע אהבה 

ולהם אין ברירה הם שותקים מחכים 

מחכים לנו בפינה..

לרגע שיוכלו להרים את הראש ולנגוס בנו 

אנחנו מכינים אוכל יחד את מחמיאה לי 

אני מספר לך שאת השמש שלי 

את אומרת שאוהבת ומעלה עוד תכנון לעתיד.. 

תכנון לשנים קדימה ואת נלהבת מחייכת פנייך ועינייך מלאות אהבה..

ככה עומדים במטבח... עד שמבין שאת כבר צריכה לצאת... ברגע שמודיע לך מה השעה  את מתארגנת בזריזות תוך כדי מכווינה אותי מה עוד צריך לעשות במטבח... הרי דאגת שיהיה לי לכל השבוע...

מלווה אותך לרכב הפרידה קשה את נאחזת בי גונבת עוד שנייה עוד הסנפה עוד נשיקה 

מודיעה לי שהכלבה כבר מתגעגעת 

ובמושב האחורי השד יושב... מרים ראש הבן זונה מצא את נקודת הכניסה שלו.. 

לפעמים היה לנו נוח שם..

אמרת לי אמרת לו "הינני אני מוכנה אדוני" 

וגלשנו לתוך האפלה... המוחות שלנו נפגשו נפרדו בחרת בחירה בחירה שפגעה בך 

ואז חזרתי לתמונה.... את, כן את הבנת את מה שאת ברחת ובורחת ממנו כמעט מהחודש השני שהיינו יחד.

לקח לך חודשים להגיד את זה בקול.

זקוקה צריכה תהיה בבקשה ותודה.

אמרת ואני שלא כמו בני אנוש השתן לא עלה לי לראש. קיבלתי הבנתי מתוך אהבה מתוך רצון אמיתי להוכיח לך שרק את נחשבת בעיני.

אך היוצרות התהפכו... ראית זאת בעצם כחולשה. שבועיים לקח להראות לך שזו לא חולשה אלא חוזק.

שבועיים שבקושי נגעתי בך. אבל דיברתי הזזתי ימינה שמאלה  למעלה למטה.

ובאותה שבת שכן נגעתי בך.. כבר עברת שלב בהכלת הכאב.. בשימוש בך בהתמסרות עלית כמה מדרגות... ביקשת מה שפחדת ממנו.... 

היית כחומר ביד היוצר....ואני יצרתי.

כתבת לך שיר ערס לסבל ופרדוקס כדי להאשים... אבל זה כבר נכתב בספר הספרים...

ניסית לכבות את הלהבה כדי שהאופל ישלוט..  

אך את לא תודי הלהבה בתוכך לא כבתה.. את תבחרי מאהב כדי להוכיח לי לעולם לך ששיחררת  את תקחי מאהב ותדמעי במיטתו....

את תבחרי מאהב ותחזיקי בו חזק הוא יהיה מאולף לצרכייך גם אם הוא זה שמחזיק בשוט..

הרי את צריכה להוכיח שצדקת.. ששיחררת 

ואת לא תודי לעולם. אבל את רוצה את זה אפל יותר.. רק לא יודעת איך לרדת מהעץ.

ולא לא חייבת להיות שם בושה.ואת אולי שבורה אבל המרפא מעבר לפינה..

ויותר מפעם אחת ידעת לומר.. צריכה זקוקה , בבקשה...

ותאמיני או לא אני בעד שתמשיכי במסע.. הוא רק ילמד אותך גם אם יכאב.

אדליק לך מיליון נרות להצלחה.

השד שהם כבר מאולף... רק צריך לדעת להאכיל אותו.

תצלבי אותי.

לא את אהבתי.

קבענו שניפגש לשיחת סיום בנינו.

בדרך התקשרתי לבדוק שאת מגיעה והשיחה התלהטה ואת התפרצות קיללת קראת בשמות ועוד ועוד.. כשהגעת נכנסנו לרכב ונסענו לפינה מבודדת.

בשיחה הסברת לי כמה לא טוב לך וכמה זה מעיק עלייך  והזוגיות הזו לא עובדת לך הקשבתי 

ניסיתי לשנות את דעתך ואת היית כל כך עקשנית ועלית לטונים הבנתי שזהו ואין טעם לחפור לך.

התחלנו בנסיעה חזרה ונרגעת ודיברנו בנוחות בדרך הייתה חניה מוסתרת עם עצים לא ממש זוכר למה עצרנו שם אבל תוך כמה דקות היינו מחוץ לרכב מתענגים אחד על השני..נוהמת מגרגרת זורקת לאוויר מילים של אהבה התמסרות כוונה צורך..

נחנו קצת ועברנו לסיבוב שני  לאחר זמן נכנסנו לרכב נשענת עליי ואמרתי לי מילים של אהבה ..

וכמה התגעגעת וכמה היית צריכה וכמה את אוהבת.

שמחתי שאנחנו שוב יחד ובימים הבאים הכול חזר למסלול.. ובדיעבד היום מנסה להבין מה קרה שם מה אני מפספס המעבר הזה בין לצרוח כמה רע לאהבה טובה ומתוקה.

אולי אולי נראה לך שאני נסגר? קר? 

אבל אלייך תמיד הלב היה פתוח גם כשחשבת שאני לא מתייחס תאמיני לי שכן.

אין לי מסקנה מה באמת קרה שם רק יודע שבטוח מפספס משהו.

היו הרבה...

לא אחלוק את כולם 

אבל כשדאדי רואה אותך עומדת על שלך.

המוח נעמד לו.

עכשיו תמצצי.

הנה 🍭 בשבילך.

כמו שדיברנו על מצבי הצבירה עלה לי בראש שבמקומות האלה האשמת בדברים שבכלל לא היה לי קשר אליהם.

והיום את מציירת תמונה שהכול בעצם היה חשוך.. רע לא טוב.

והאמת זה מכאיב קצת מעליב. לא פעם נאלצת לבחור ותמיד בחרת בי לזכותך ייאמר שראית לא מעט דברים. אבל גם פיספסת כמה..

כואבים לי הרמזים שלך לא בגלל מה שהרגשתי אלייך. לא בגלל כמה שהייתי מוכן עבורך  

אלא בגלל שכן היו רגעים קשים ולא טובים.

אבל בחלק הניכר והרוב מכל מה שחווינו את זו שסיפרה לי כמה את מרגישה שהתקדמת  כמה טוב לך כמה וכמה וכמה...

ותמיד אמרת זאת בעיניים אוהבות.

רק אני ואת יודעים את האמת. רק אנחנו מכירים יודעים מה היה בנינו.

ואת... צעקת זאת לכל העולם. שיקרת?

לא לא שיקרת. את רק עושה התאמה למה שאת צריכה כרגע. יודעת מה? מבין אותך.

ואת יודעת שאהבתי אותך בכל ליבי עשיתי דאגתי נתתי השקעתי .

ואת עשית בדיוק אותו דבר.