קבענו שניפגש לשיחת סיום בנינו.
בדרך התקשרתי לבדוק שאת מגיעה והשיחה התלהטה ואת התפרצות קיללת קראת בשמות ועוד ועוד.. כשהגעת נכנסנו לרכב ונסענו לפינה מבודדת.
בשיחה הסברת לי כמה לא טוב לך וכמה זה מעיק עלייך והזוגיות הזו לא עובדת לך הקשבתי
ניסיתי לשנות את דעתך ואת היית כל כך עקשנית ועלית לטונים הבנתי שזהו ואין טעם לחפור לך.
התחלנו בנסיעה חזרה ונרגעת ודיברנו בנוחות בדרך הייתה חניה מוסתרת עם עצים לא ממש זוכר למה עצרנו שם אבל תוך כמה דקות היינו מחוץ לרכב מתענגים אחד על השני..נוהמת מגרגרת זורקת לאוויר מילים של אהבה התמסרות כוונה צורך..
נחנו קצת ועברנו לסיבוב שני לאחר זמן נכנסנו לרכב נשענת עליי ואמרתי לי מילים של אהבה ..
וכמה התגעגעת וכמה היית צריכה וכמה את אוהבת.
שמחתי שאנחנו שוב יחד ובימים הבאים הכול חזר למסלול.. ובדיעבד היום מנסה להבין מה קרה שם מה אני מפספס המעבר הזה בין לצרוח כמה רע לאהבה טובה ומתוקה.
אולי אולי נראה לך שאני נסגר? קר?
אבל אלייך תמיד הלב היה פתוח גם כשחשבת שאני לא מתייחס תאמיני לי שכן.
אין לי מסקנה מה באמת קרה שם רק יודע שבטוח מפספס משהו.