לפני שנתיים. 2 בספטמבר 2021 בשעה 12:51
אני נוהג... את יושבת ליד בוהה בדרך שנינו עייפים
את בעולם משלך.. את מתעוררת לרגע.. אומרת לי "אני אוהבת אותך xxxx yyyyyy"
הלב נעצר לי... אומר לך כמה אוהב אותך.
כשמגיעים אלייך במקום להישאר אני ממציא תירוץ נוסע הביתה.
וזה בא לאחר רגע שהיה רגע התמסרות ענק שלך במקום שהיינו.
וכל הדרך חזרה הביתה אני לא מבין את עצמי איך נתתי לרגע הזה לגווע למה לא עשיתי מה שרץ לי בראש?
רציתי הכי רציתי, להיות דאדי להשכיב אותך לישון בליטוף כשהראש שלך עמוק בחזה שלי כמו שאת אוהבת וצריכה
ולא לאט מבין שבעצם התחשבנתי איתך.
מישהו אמר מטומטם? מי שאמר צדק.