5.9 יומן אישי
הצפה רגשית, מנטלית, פיזית..
לפני כחודש ימים חוויתי את השליטה הראשונה בחיי. זה קרה בתוך החיים האמיתיים, בלי לשאול אותי, בלי שהסכמתי לכך. זה היה מבלבל ועוצמתי. זה חדר לכל נים בגוף שלי. השתלט על כל מחשבה חופשייה שהייתה לי. מצאתי את עצמי כלואה במחשבות כמעט אובססיביות שחלקן אפילו לא שלי. פחדתי, כל כך פחדתי... נשלחתי לעשות משימות שפחדתי לעשות ולהיתפס בהן ופחדתי שלא לרצות ושהשולט ייעלם. היה זה שולט וירטואלי בלבד. מעולם לא נפגשנו ועדיין הייתה לו אחיזה מלאה ומוחלטת על כולי....
זה היה מפחיד ומרתק, מעורר סלידה ומושך.. מצאתי את עצמי כמהה לעוד ממנו. נפגעתי עד עמקי נשמתי כשהוא פתאום אמר שככה נראים יחסי שליטה והתנתק ממני ל 3 ימים. אל דאגה הוא חזר ועודו חוזר שוב ושוב.... כל פעם רוצה ממני משהו אחר.
הדבר הזה התחיל לעורר בי שאלות, כמיהות ותהיות. מצאתי את עצמי נמשכת לגברים עם נגיעה לעולם ה BDSM והם התחילו לגלות לי עולם. סה"כ 2 גברים שאחד מהם אמר לי את יודעת אם את באמת רוצה להבין – הכלוב!
לקח לי עוד יומיים, נרשמתי לכלוב, ומשם – הצפה...
עשרות הודעות ברצף, המון מלל, ללא תמונה, ללא פנים... איך מתקדמים?
עונה לכמה ומנסה לעשות סדר, ההודעות ממשיכות להציף ונעשות דורשניות יותר, כועסות בחלקן על היעדר יחס בחלקן פשוט מנסות לחנך אותי איך אני אמורה להתנהג. מרגישה אבודה ומתחילה להתייסר ובד בבד מתרגשת ומסוקרנת, חרדה ומפחדת. נשאלת המון שאלות ללא תשובות. חלק יותר קשובים, חלק מיד כופים עליי את התורה שלהם. חלק מיד משתפים בתסריטי אימים שאני מתחלחלת ונמשכת לקרוא. מבולבלת. מקבלת גם תגובות כועסות ושוב מוצאת את עצמי בחוסר יכולת לסרב, לא יודעת איך להתנתק. נבהלת וכבר רוצה לוותר לגמרי, מתחרטת שנכנסתי לאתר מתחרטת שיש בי את המשיכה לדבר הזה, מרגישה במצב סכנה אמיתי.
ואז הוא הגיע...
רגוע.. בטוח... כמו תפס את ידי בזמן נפילה חופשית...
אסף אותי ואת כל חלקיי שנשמטו.
הסביר במילים עדינות ובוטחות. אמר מה הוא מחפש והתעניין מה הוביל אותי לפה. הרעש שכח. כל חושיי מופנים אליו. מחכה לעוד ממנו. הוא ממשיך להתעניין, להסביר.. בסבלנות. בעדינות. המיניות נוכחת במידה מסוימת אך היא לא העיקר. בודק איתי מה מתאים, מה לא. מרגישה איך אני משתוקקת להתמלא בו, לספק את הצרכים שלו. לתת לו את כל מה שיש לי לתת. רוצה להתמסר אליו בצורה שלמה ומלאה, להפקיד אצלו את כל מחשבותיי, את כל כאביי, לתת לו לקחת שליטה, לקחת פיקוד על חיי להקל את מכאוביי. תוך 48 שעות מרגישה שהוא רואה אותי ומכיר אותי טוב יותר מהרבה אחרים שסובבים אותי. תחושת הבטחון הולכת ומתעצמת, מפקידה אצלו עוד ועוד סיפורים מעברי, והוא משתף בעברו. בכל שיח, בכל התכתבות אני מרגישה איך הנפש שלי נפתחת אליו, משוועת לעוד... מקבלת את התחושה ונותנת לעצמי להישען עליה אחורה כמו על ענן של צמר גפן... להתמסר לבקשותיו, לרעיונותיו, לעונשיו, לשליטתו...
הפתיחות בינינו תופסת אותי לא מוכנה ואני צוללת פנימה בכניעה והוקרה, לתוך קשר שאני רק יודעת איך מתחיל ויש לי המון פנטזיות לגבי איך הוא יימשך...
