שישי..
חיכיתי כל כך שתבוא אליי.. חששתי, דאגתי, רציתי שהכל יהיה מושלם. הכי הייתי גאה שברגע האחרון זכרתי אפילו לקנות לך את הזירו שלך. האוכל היה בסדר – לא מושלם כמו שרציתי שהוא יהיה, אבל המתנתי לך בשמלה שחורה בלי כלום מתחתיה ונעלי עקב בדיוק כמו שביקשת. אתה... באת, משתטחת לפניך. תמיד קשה לי הרגע הראשון הזה של להתיישב מולך, ואז כשאני שם זה המקום הכי מושלם עבורי. המלחמה התמידית הזו בראש – סקרנית מתי היא תיפסק. אוכלים, מדברים, החרדות צפות, אתה מכיל, מסביר, לא נבהל מהבהלה אליה אני נתפסת וזה כל כך מורכב וכל כך פשוט לי להיות אני איתך.
יש לי זכרון כל כך טוב בד"כ ואיתך, אני תמיד זוכרת במקטעים. אתה שולח אותי להביא את המשחק החביב עליי, כשאני חוזרת את מחזיק אותי מהגב ומעביר עליי את ידייך, נוגע בי כמו שאני מייחלת שתיגע בי בכל רגע. אתה מצמיד את היד לצוואר ומגיעה החניקה שאני כל כך מחכה לה. אתה מביא אותי עד הקצה ואני כמעט מתמוטטת מרגליי כשאתה משחרר את האוויר חזרה לראותיי... לא יודעת איך אבל ברגע אני כבר ערומה, רוכנת על הספה כשהרטט בין רגליי. תנועה בין כאב להנאה. הידיים שלך מצליפות בי עד שאני לא יכולה לנשום. אני רוצה להיות חזקה עבורך, אבל נשברת כל כך בקלות תחת ידייך. החום של הנר הראשון גורם לי להתקמר. איך אני אוהבת כשאתה הופך אותי לקאנבס שלך. הצריבה של הנרות הוא אחד מהכאבים החביבים עליי, אני מכורה לאופן שבו אתה משתמש בנרות עליי. ואתה ממשיך לנוע בין נרות להטחת ידייך עליי לבין דחיפת אצבעות לתוכי ואני רוטטת וצועקת וגונחת והעולם מתחיל להתערפל... כמה אני אוהבת את הרגע הזה... אתה לא מרשה לי לגמור ואני מייללת ומתענה, לא מעיזה לתת לעצמי להגיע לשם בלי שאתה סופר לי בצורה מפורשת. אני כל כך רטובה שבשלב מסוים עוד לפני שבכלל השפרצתי אני עומדת בתוך השלולית של עצמי... רמת החרמנות שלי משוגעת כשאתה ממשיך לצייר, להכות, לגעת, להטריף את כל חושיי..
בשלב מסוים אחרי שאני גומרת כבר לא יודעת כמה פעמים אתה מרים אותי מהספה ומצמיד אותי לקיר. משחק עם הדגדגן שלי שוב, אני מסתכלת בעינייך כמה שאני יכולה כשאני לא מתנתקת לתוך החוויה הגופנית הזו. כשאתה מחליט אתה דוחף את האצבעות שלך שמתפעלות אותי באופן כל כך מדויק לתוכי, אני גומרת שוב ואתה לא מפסיק ואני יודעת.. בדיוק.. מה עומד להגיע... גל זורם החוצה ממני וניתח לרצפה.
אתה מעמיד אותי ומנקה מעליי את השעווה, ואז פוקד עליי להתיישב מולך... אני מתיישבת ואתה מרחיק אותי עוד קצת... הפעם זה כבר לא מוזר, זה מרגיש בטוח לשבת בנאדו ככה מולך.. אבל אז אתה פוקד עליי לעצום עיניים ואני תוהה.. שומעת אותך פותח את המכנס וכבר מחכה להרגיש את הזין שלך ממלא את הפה שלי... אבל לא כך בחרת להשתמש בי..
מוכת תדהמה ובהלה. אני מרגישה דמעות מחניקות את הגרון. המחשבות רצות והעיקרית שבהן – אני בסלון! לא במקלחת, לא באמבטיה, בסלון הבית שלי. אני חרדה ומאוימת אבל אתה מזהה ברגע, אני נושמת עמוק כמו שאתה אומר לי. אני נושמת ויודעת שזו עוד דרך שבה בחרת להשתמש בי, לסמן אותי, ואני שלך.. כבר טעמתי ממך וכשאני נושמת ונרגעת אני מתמוססת לתוך החוויה, לתוך השתן החם שלך שעוטף אותי... סומכת עליך .. בוטחת בך.. אתה משתין על השדיים שלי, על הבטן ועל הכוס שלי. אני מלאה בך... נשארת שם לשבת כשאתה מסיים... אני יושבת שם עוד כמה שניות בעיניים עצומות... לא חושבת על דבר, לא חושבת על נורמות, ועל מה צריך, על מה שקרה היום ועל מה שייקרה מחר.. אני כאן ועכשיו, אני מלאה בך ואני כל כך נוכחת, כל כך שקטה.
עוברות כמה שניות שמרגישות כמו נצח, אתה מביא סמרטוט ונותן לי לנקות את הרצפה סביבי שמלאה בך ובי. אתה מסובב לי את הראש ונותן לי סוף סוף להרגיש את הזין שלך בפה שלי. התגעגעתי כל כך להרגיש אותך בפה שלי.. לא אכפת לי שעברו רק 24 שעות מהפעם האחרונה, אני כמהה לזין שלך בתוכי בכל רגע וכל שעה. אני מתמלאת בתחושת סיפוק מוזרה כשהסשן הזה מגיע לסיומו. אתה שולח אותי לנקות את עצמי ואני חוזרת אל בין רגליך ואל ידייך העוטפות אותי. אתה נותן לי לרטוט ולרעוד כמה שאני צריכה כדי לנחות חזרה מהחוויה הזו מולך.
אתה ממלא אותי בטחון, ואם לפני שעתיים פחדתי מהרגע שבו תלך ואני אשאר פה לבד. הרי שעכשיו אתה הולך ואני לא רוצה לצאת, לא רוצה לפגוש אנשים אחרים. רוצה רק להישאר עם החוויה המיוחדת הזו שהענקת לי ולהירדם בחיוך כשאני חושבת עליך מזהם את גופי ובו בזמן מטהר את מחשבותיי.
תודה.. דום שלי 🐶
