בפגישה הראשונה ביקשתי אותך,
"אל תתאהבי בי, יודע שזו בקשה קשה אבל אני לא מרשה".
לא הקשבת.
כאבת.
חשתי אשמה.
אך יודע מיד אם יכול להתאהב,
ולא יכולתי.
זה לא תלוי בי
ולא בך, זה לא בגללך.
את ילדה מדהימה ומרצה ונתת כל שהיה לך לתת.
אך ביקשתי ללכת
כי לא רציתי לפגוע.
אך כהרגלך לא הקשבת לי וחידשת ודאגת וארגנת כל הזמן והבאת שוב עוד חברה חדשה למפגש, כי ויודעת אותי וחולשותי.
אוף איתך.
אתן רוקדות אהבה,
מביט ארוכות
מצטרף ,
פעם קושר את שתיכן ושתיכן מחזיקות ידיים כשהחגורה שלי באויר.
כמתנחמות אחת בשניה וזה הטריף.
צעקתך, וצעקתה, בכי קל עידוד הדדי במבט.
סימן על ישבנך, על ישבנה,
יד לתוכך חודרת , יד לתוכה.
ואחרת חנכנו יחדיו בעדינות ולימדנו אותה לגמור בראשונה ולהחדר מאחור,
ואחרת שתיכן לי מסג של שעות עשיתן וניצלתן זיקפתי בלי רשותי.
וסשן חסר עכבות וסשן עדין והכל מרגש.
ואת רק קושרת עצמך ומסבכת הקשר ומקשה עלי לעשות הדבר הנכון.
מנצל אותך וכנה הכי שיש, וזה חירפן אותך יותר.
מדהימות לי החויות המשותפות גם לבד נערמו הגשמות.
ואיתי מימשת תשוקתך לבחורה.
בימי ההולדת שלי הקפדת להביא שתי חברות ללילות מטורפים.
כזה מדהים לי איתך היה אז למה לא מתאהב לי בך לעזאזל.
וניצחת אותי.
ולא שולחתי אותך יותר. שנתיים וחצי . המון זמן.
למרות שידעתי שמגיע לך אחד שאת ליבו יתן לך כי ראויה את.
וכך שנתיים עד שהצלחתי לאפשר לך מרחק עם כאב מינימאלי כי טסתי לחודש כל פעם לעבודה.
עבר זמן רב ואחר את ליבך לא תפס עדיין,
זה ממתין לך.
כשזה יקרה את תעשי אותי מאושר. אותו יותר,
כי יקרה את וחשובה.
בחתונתך אשתכר מאושר.
ולא. את לא יכולה עוד פעם אחת. קטנה להפגש. כן יודע שמביאה חברה .
משתוקק
באמת.
באמת מתגעגע.
שנים הצלחנו לא להפגש ..
מביט בסרט ששלחת בולע רוק.בת זונה, עכשיו את מתאכזרת.
הולך לאונן לפני שעונה לך.
גמרתי חזק תודה בעד הסרט, נשארת יפה ,כוסית ועקשנית.
די ילדה . חוסם אותך.
רק כי יקרה.
בגלל שהתאכזרת שולח לך סרט תגמול כיצד מאונן לכיור וכל זרעי שאוהבת נשפך לחינם לפורצלן הקר...
לא באמת אשלח.
לא רוצה אותך בוכה.
חיבוק ענקי.
מת עלייך באמת.
את חברה שלי וחייב לטובתך.
טוב נו, שולח הסרט נודניקית , תהני. .
ולא מסיים בצביטה בפטמה כמו פעם. כי את לא שייכת לי.
❣️
