החונך

חייב להודות שלא באמת כועס ....

כשאת גומרת בצרחות כאב, בלי שליטה עת מפוסקת לי על השולחן ,

תחתונייך עדיין תלויות על רגל אחת,

יד שמאל שלי על הבטן שלך מקבע אותך, שלא תוכלי לזוז,

כל אגרוף ימין עמוק בתוכך, נע, מזיז אצבעות חזק ונכון,

וזאת אחרי שאמרתי לך מפורשות "שלא תעיזי לגמור.."

נכון, יודע  לגרום לך לאבד שליטה.

נכון, עושה זאת קצת בכוונה..

וכן, ראיתי שממש התאמצת לא לגמור עד שהתפוצץ.

ראיתי גם את הפרצוף המבוייש על פנייך אחרי, מובס כועסת על עצמך.

צודקת, אני לא הוגן.

אך אנא תהי גם את כנה,

לא היית ממש ממושמעת. נכון?

מקווה שזה היה שווה את זה.

יודע שאת מצטערת.

עכשיו גשי להביא לי את החגורה החומה בבקשה.