החונך

ילדה יפה

רוגשתי.

איך שחשפת
איך שאיפשרת לעצמך
בלי שום מגן,
בלי שום קליפה,
לעמוד מולי

כל כך חשופה 
זה היה הדבר הכי ערום שראיתי.

הכי אינטימי.

ועם כל רעד בגופך, עטפתי אותך

את כל העומק שלך, כל היופי, הגשת לי בצלחת

ואני אכלתי כמורעב חסר נימוס.

בלי סכין ומזלג ,עם הידיים 

חפרתי עמוק לנבכי נשמתך,

למעיים לקרביים ללב ורעדת

ראיתי כמה ריגש אותך להביט בי מתענג ממך,

ממה שכל כך רצית לתת לי.

ורעדת.

מהאינטמיות האינסופית.

אכלתי בפראות במודע

בשליטה.

נטול עכבות
ולא מתחשב

ואת?

אסירת תודה

שכבת

כנועה

רועדת.

בלי יכולת בשלב הזה לעשות כלום.

רק להכנע לרגע.
להגשים 

לחוות את עוצמת ההוה.

להביט מלמעלה ולנסות לזכור הכל

לכל החיים

ולשאול את עצמך, איך לעזאזל אני מפסיקה לרעוד?😘