יום ראשון , חשבתי שיתחיל עוד שבוע נפלא, דיברנו מזה שבועיים ובגלל המלחמה החלטנו ללכת על ספונטני במקום לקבוע משהו. ואז הכל התפרק , אמרת לי שזה לא זה והחלטת לחתוך, כמו שרשמתי פעם שעברה אני ג'נטלמן, ואחרי שאמרתי לך שאני לא רוצה שזה יהיה הסוף שחררתי.
אבל מה אני אגיד , עבר עלי השבוע אחת הקשים של החיים שלי.
יום ראשון כמעט שבכיתי רק שלא היו דמעות.
שני נפלתי לאכילה רגשית , לא צוחק מרגיש שאכלתי דיי ויותר ג'אנק פוד כדי לפצות על החוסר.
משלישי והלאה הכאב היה יותר קל, אבל לא הפסקתי לחשוב עליך , אולי נשלח הודעה , נעשה מאמץ נוסף.
ראיתי פוסטים שלך בבלוג ואת השם שלך בצ'אט
כמה פעם שקלתי לשלוח לך הודעה או לצאת מהצ'אט כי אפילו רק המשתמש החסיר את הכאב.
דיברתי על הפרידה עם חברים , וניסיתי להעסיק את עצמי בעבודה, ועם הפרוייקט שאמרנו שנהנה ממנו יחד , ועכשיו אין לי כבר מה לעשות איתו.
אני בחור עם כח רצון חזק, אבל כמעט שנשברתי וחזרתי לאחור.
את יודע מי את ואת יודעת מה אני מרגיש כלפייך כי אמרתי לך לא פעם.
הלב בוכה , אין דמעות, רק כאב
התקווה שלי היא לקבל אותך לתוך ידי , או למצוא מישהי שתוכל למלא לי את החלל הזה
איך אמרתי ' היה לי crush עד שהגיע הcrash' באמת שבזמן כל כך קצת לא הרגשתי ככה כלפי מישהי
תודה לאל שיש לי סביבה תומכת אחרת לא יודע מה היה קורה איתי
אם את קוראת את זה ...תני לי ניסיון נוסף אני האמנתי שלמרות הכל נוכל להצליח