בשבת כבר הרגשתי טוב וחיכיתי לבוא אליה ורק התפללתי שהיא לא תתקשר ותתחרט ותגיד לי לא לבוא בסוף. זה היה כל כך מיוחד בשבילי לבוא אליה בשבת וכל כך רציתי את זה. אחרי הצהריים אמרתי לאמא שלי שאני אלך לעבוד היום והיא שאלה אם אני בטוחה כי לא הרגשתי טוב אתמול ואמרתי לה שזה בסדר ושאני כבר מרגישה טוב. הגעתי מוקדם מדי וסתם הסתובבתי קצת ברחוב עד שעליתי לבית של גבירתי ודפקתי בדלת. היא פתחה לי והיתה לבושה יפה ולא בבגדי בית שלה ואמרה לי להיכנס. נכנסתי וישר ירדתי על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה ואמרתי שוב שאני מתנצלת על אתמול והיא אמרה לי לקום. קמתי והיא עמדה מולי והסתכלה לי לתוך העיניים ואז בלי להגיד כלום היא נתנה לי סטירה. אני ישר שמתי את היד על הפנים וזה כאב לי אבל עוד יותר מהכאב זה היה מפתיע וכואב בהרגשה הפנימית. היא אמרה לי "זה על אתמול. על איך שדיברת אלי ועל איך שדיברת לאמא שלך" ואני הורדתי את הראש והתאמצתי לא לבכות ולא יכולתי להגיד מילה והיא משכה את הפנים שלי למעלה שאני אסתכל אליה ואמרה לי "את מבינה מה עשית?". אמרתי לה בשקט "כן גבירתי אני מצטערת" והיא אמרה "מה עשית? תגידי לי" ונשמעה כועסת בדיוק כמו אתמול כאילו לא עבר יום שלם. אמרתי לה "דיברתי אליך לא יפה וגם לאמא שלי ואסור לי לדבר ככה" והיא אמרה לי "הרסת לי את השבת. גרמת לי לכעוס יום שלם. גרמת לי לתת לך סטירה. זה מה שעשית" ואני פתאום הבנתי שכל הדברים הטובים שאני עושה לא שווים כלום אם נתתי לה כזאת הרגשה רעה כל השבת. אמרתי לה שוב שאני מבינה ומתנצלת ואז היא שמה מולי את היד שלה שנתנה לי סטירה ואמרה לי "תנשקי" והקול שלה לא נרגע אפילו קצת והיא היתה רצינית כזאת וכועסת וחשבתי פתאום שהיא קראה לי רק בשביל הסטירה הזאת ועכשיו היא תגיד לי ללכת ופשוט התנפלתי על היד שלה עם נשיקות. בזמן שנישקתי את היד שלה היא אמרה לי "עוד מעט באים אלי שלושה אורחים. אני רוצה שתכיני את השולחן בסלון עם צלחות כוסיות יין ומפיות שיהיה יפה ומכובד. אחר כך תיכנסי למטבח ותכיני לנו כיבוד. תכיני ברוסקטה ועוגות על מגש ותפתחי בקבוק יין. כשהם באים תכניסי אותם תושיבי אותם בסלון ותציעי להם יין" ואני אמרתי "כן גבירתי" וכל מה שרציתי זה שהיא שוב תהיה מרוצה ממני ולא היה אכפת לי אפילו שלא נהיה לבד. היא אמרה לי "קדימה תתחילי אין זמן" והלכה לחדר שלה ואני התחלתי לסדר את הסלון ואחר כך הלכתי למטבח להכין מה שהיא ביקשה.
כל הזמן שעבדתי עוד כאבה לי הלחי מהסטירה וכל הזמן ראיתי שוב בדמיון את גבירתי עומדת מולי ואיך היא נותנת לי סטירה ובשביל להירגע דמיינתי איך אני מנשקת את היד שלה אחר כך. בדיוק כשהכנסתי את הברוסקטה לתנור צילצלו בדלת ואני עוד חיכיתי רגע כי אני לא רגילה לפתוח את הדלת ככה אבל גבירתי צעקה לי מהחדר "את פותחת?" ואני רצתי ופתחתי את הדלת. היו שם החברה שלה שאני כבר מכירה ועוד זוג. החברה של גבירתי אמרה לי "היי חמודה" ואני אמרתי לכולם שלום והזמנתי אותם להיכנס. הם ישבו בסלון ואני שאלתי אם הם רוצים יין והחברה של גבירתי ענתה בשביל כולם ואמרה שכן. הלכתי להביא את הבקבוק וראיתי שגבירתי בדיוק הלכה לסלון ושמעתי אותה אומרת להם היי ונשיקות. חזרתי עם היין והתחלתי למזוג לכוסיות וגבירתי שאלה אותי "הצגת את עצמך?" ואני לא חשבתי שאני צריכה להציג את עצמי ואמרתי "לא גבירתי" והרגשתי איך כולם מסתכלים עלי כשאמרתי גבירתי אבל כל מה שראיתי זה איך גבירתי בעצמה מסתכלת עלי ומתחילה להיות מאוכזבת אז מיד אמרתי "אני המשרתת של גבירתי" וחשבתי בשניה הראשונה שאני אתבייש להגיד את זה אבל אני לא יודעת למה זאת דווקא היתה הרגשה כזאת של שיחרור ואפילו של גאווה. הם חייכו כשמזגתי את היין ואני רק חיפשתי לראות אם גבירתי מחייכת כי זה כל מה שהיה חשוב לי. היא חייכה אבל לא ידעתי אם זה חיוך בשבילי או בשביל האורחים ואני סיימתי למזוג וכולם לקחו את הכוסיות ואמרו לחיים ואני עמדתי שם בצד כאילו אני בכלל לא קיימת אז חזרתי למטבח להכין את הכיבוד. הגשתי להם את הברוסקטה והגבר מהזוג אמר "מממ זה נראה טעים" ואשתו שאלה אותו "אתה מדבר על האוכל נכון?" וכולם צחקו. הבנתי למה הם התכוונו וחשבתי שגבירתי תגיד משהו על זה אבל היא רק הדליקה סיגריה וסימנה לי עם הראש ללכת. חזרתי למטבח והתחלתי לשטוף את הכלים ושמעתי אותם מדליקים טלויזיה ומדברים על המשחק של הנבחרת בכדורגל אבל השתדלתי לא להקשיב למרות שזה היה קשה. פתאום גבירתי קראה לי וכשבאתי היא אמרה שהאורח שלה מעדיף בירה ושאני אביא לו. הבאתי בירה מהמקרר ופתחתי אותה והבאתי עם כוס אבל הוא צחק ואמר שאני יכולה להחזיר את הכוס ואשתו אמרה "איפה הנימוסים שלך" ושוב כולם צחקו ואז התחיל המשחק וישר היה גול וכולם צעקו וזה הבהיל אותי. החברה של גבירתי אמרה שאני מביאה מזל ושאני אשאר שם והסתכלה ככה על גבירתי לראות אם היא מסכימה וגבירתי סימנה לי לשבת על הרצפה לידה וככה ישבתי שם והיא שמה את היד על הראש שלי וראינו את המשחק אבל המזל שלי לא עבד ולא היו גולים והצטערתי על זה כל פעם שהם צעקו.
אף פעם לא ידעתי שגבירתי אוהבת לראות כדורגל והיה לי מוזר לראות איתה ועם החברים שלה ככה את המשחק. באמצע היא התכופפה ולחשה לי באוזן שמדי פעם אני אסתכל אם צריך למזוג עוד יין ואני באמת קמתי ומזגתי ואז ישבתי שוב.
כשהיתה מחצית במשחק החברה של גבירתי אמרה משהו על זה שגבירתי אמרה שהיא תראה לה משהו וגבירתי ושתי החברות שלה קמו והלכו לחדר של גבירתי. נשארתי בסלון עם הבעל של החברה שלה והוא שאל אותי מה דעתי על המשחק. אמרתי לו שאני לא מבינה בזה אז הוא שאל "במה את כן מבינה?" ולא ידעתי איך לענות לו. הוא התחיל לשאול כמה זמן אני משרתת ואם הייתי משרתת גם לפני זה וכל מיני שאלות על זה ואני כל הזמן אמרתי לעצמי שזה לא צריך להביך אותי אבל בכל זאת זה היה מביך. הוא המשיך לשאול ואמר גם שזה נראה לו נחמד וגם הוא היה רוצה משרתת והוא שאל אם אני יכולה להיות גם המשרתת שלו. אמרתי לו שאני משרתת של גבירתי ואז הוא שאל "ואם היא תגיד לך לעשות את זה?" ולא ידעתי מה לענות לו כי אני חייבת להיות נחמדה לאורחים אבל אני רוצה להיות משרתת של גבירתי ולא של אחרים. הוא אמר שהוא ישאל אותה והיא בטוח תסכים לנסות וחייך ככה ואני התחלתי ממש לפחד. ואז הוא שאל אם יש עוד מהדבר הזה שהיגשתי קודם ואמרתי לו שאין אז הוא אמר שזה היה טעים ושאני אכין עוד. לא ידעתי אם באמת לעשות את זה והוא אמר "היא לא אמרה לך לשרת את האורחים?" ואני קמתי והלכתי למטבח להכין עוד ברוסקטה אפילו שזה היה הוא שביקש ולא גבירתי כי זה גם היה טוב לי לא להישאר איתו שם. הוא הפחיד אותי. כשהכנתי את הברוסקטה חשבתי מה יקרה אם גבירתי באמת תגיד לי ללכת לשרת אותו או מישהו אחר ואני יודעת שאני אהיה חייבת כי היא ביקשה אבל אני בטח לא ארגיש נוח עם זה כמו כשאני משרתת אותה. גבירתי יצאה מהחדר וראתה שאני במטבח ובאה לשאול מה אני עושה ואמרתי לה שהאורח ביקש עוד ברוסקטה ופתאום הרגשתי שאולי לא הייתי בכלל צריכה להכין לו. גבירתי אמרה "הוא ביקש אה?" ואני הפסקתי להכין ואמרתי "כן גבירתי" והסתכלתי עליה ואז היא אמרה "אם הוא ביקש אז תכיני" והיא הלכה לסלון לאורחים שלה ואני באמת התחלתי לחשוב שעכשיו הוא יבקש ממנה אותי ושהיא תסכים והלב שלי דפק.
היגשתי להם את הברוסקטה שהכנתי והוא אמר "אוי תודה חמודה" וגבירתי חייכה אלי. לא ידעתי אם להמשיך לשבת איתם אבל גבירתי שאלה אותם אז אם הם רוצים קפה וכולם אמרו כן אז הם אמרו לי איך להכין והלכתי להכין להם. חזרתי לסלון עם הקפה על מגש ושוב פחדתי שעכשיו גבירתי תגיד לי שהוא ביקש אותי וכל זה. אספתי את הבקבוק הריק של היין והכוסיות ושאלתי אם הם צריכים עוד משהו והוא אמר "אנחנו צריכים עוד גולים של הנבחרת" וכולם צחקו. גבירתי אמרה לי לחכות בחדר והלכתי לשם לחכות שהיא תקרא לי אם צריך משהו. ישבתי שם בחושך ולא יכולתי לברוח מכל מה שהוא אמר לי וממה שיהיה אחרי שהוא יבקש מגבירתי שאני אהיה משרתת שלו גם. פתאום שמעתי אותם צועקים ונבהלתי אבל הבנתי מהצעקות שלהם שהיה עוד גול ואחרי דקה שוב הם צעקו ויכולתי להבין מה קרה במשחק אפילו בלי לראות. אחרי עוד כמה דקות גבירתי באה ואמרה לי לבוא להגיד לאורחים שלום ואני עמדתי לידה כשהם הלכו והשתדלתי לא להסתכל עליו. אחרי שהם הלכו היה פתאום שקט כזה וכאילו הכל נהיה ריק כמו שהקירות שכאילו לחצו לי על הראש אתמול כשהוא כאב לי נעלמו. התחלתי לאסוף את הדברים מהסלון ולסדר שם וגבירתי הלכה להחליף בגדים. כששטפתי את הכלים היא התישבה במטבח ועישנה ואמרה לי שאירחתי מאוד יפה ושהיא גאה בי וזה שימח אותי. רציתי לשאול אותה על מה שהוא אמר לי שם אבל לא ידעתי איך והיא ראתה כנראה שאני ככה רוצה להגיד משהו ושאלה אם יש בעיה. אמרתי לה שלא נעים לי להגיד והיא קמה וסגרה לי את הברז ושאלה מה קרה. היא עמדה מולי והלב שלי דפק אבל כבר לא היתה דרך חזרה ופשוט סיפרתי לה הכל. ואז היא אמרה לי "את יודעת למה הזמנתי אותך היום לאורחים?" ואמרתי לה "לשרת אותם גבירתי" וחשבתי שהיא בטח תגיד לי שהם אורחים שלה וכל מה שהם מבקשים זה כאילו היא ביקשה וידעתי שהיא צודקת אבל היא לא אמרה את זה. היא אמרה "אמרתי לך שאני סומכת עליך את זוכרת? הזמנתי אותך כי אני סומכת עליך. את המשרתת שלי כי אני סומכת עליך. ואם את מבינה את זה אז את צריכה גם לדעת לסמוך עלי בדיוק באותה מידה. את באמת חושבת שאני אהפוך אותך לאיזו שפחה שמוכרים בשוק? איך בכלל חשבת כזה דבר?" ואני הרגשתי כל כך רע פתאום וכל כך טיפשה שחשבתי ככה ולא ידעתי לסמוך עליה ואפילו פגעתי בה בזה. אמרתי לה "אני סומכת עליך גבירתי אבל פחדתי מזה והייתי חייבת להגיד לך. זה לא שאני לא סומכת עליך אל תחשבי על זה ככה בבקשה" והיא רק הסתכלה עלי וידעתי שכל מה שאני אגיד לא יעזור כי באמת פגעתי בה וכבר חשבתי שהיא עכשיו תיתן לי עוד סטירה ואפילו אולי קצת רציתי שזה יקרה אבל היא פשוט משכה אותי אליה בכוח וחיבקה אותי חזק וליטפה לי את הראש ואמרה "זה בסדר חמודה... אני מבינה שפחדת... אבל אני פה איתך ואת שלי ולא של אף אחד אחר... אני אף פעם לא אפגע בך ילדה" והרגשתי כל כך טוב בתוך החיבוק שלה ואפילו לא בכיתי למרות שהלב שלי כמעט התפוצץ בפנים ורציתי שהיא תחבק ככה בלי סוף. היא המשיכה להרגיע אותי ולהגיד "אל תפחדי... תסמכי עלי" ואני אמרתי "אני סומכת עליך גבירתי" ואחרי זה אמרתי "ואני אוהבת אותך" והיא אמרה "תעזבי את הכלים. תגמרי עם זה מחר. את רוצה לישון פה?" ואני רציתי לישון שם כי תמיד אני רוצה אבל לא רציתי שזה יהיה ככה בגלל שהיא מרחמת עלי אבל מצד שני עוד קצת פחדתי ללכת משם. היא שאלה שוב ובסוף אמרתי "לא" והיא שאלה אם אני רוצה שהיא תסיע אותי הביתה וזה היה לי לא נעים כי היא כבר היתה בבגדי בית והיה מאוחר והיא אמרה שהיא תלווה אותי למטה ותחכה איתי עד שהמונית תבוא.
אמרתי לה שאני בכל זאת רוצה לסיים עם הכלים והכל והיא שאלה אם אני בטוחה ואמרתי לה שכן כי באמת מאוד רציתי אחרי כל זה שהיא תדע שאני לא סתם ילדה מפונקת ופחדנית אלא באמת משרתת כמו שאני צריכה להיות והיא ישבה וכאילו שמרה עלי כשהמשכתי לנקות ולסדר ורק אז היא שוב חיבקה אותי ואני רציתי לנשק לה את הרגליים אבל היא לא נתנה לי לרדת לרצפה והחזיקה אותי צמוד אליה ואחר כך ירדנו למטה והיא עמדה איתי עוד כשכבר הייתי הרבה יותר רגועה עד שהמונית הגיעה ולפני שנכנסתי למונית אמרתי לה "גבירתי אני מצטערת שאני כזאת לפעמים. אני אוהבת אותך כל כך" והיא ליטפה לי את הראש ואמרה לי לילה טוב.
לפני 19 שנים. 15 באוקטובר 2005 בשעה 8:21
