מסתבר שהייתי טיפשה ושכחתי לשים שעון וכשהתעוררתי בבוקר ראיתי את גבירתי יושבת על הספה השניה וקוראת ספר. נבהלתי נורא וקמתי מהר ושאלתי מה השעה ואמרתי שאני מצטערת ושבבקשה היא תסלח לי והיא רק שאלה אם ישנתי טוב ואמרתי לה שכן ושוב שאני מצטערת שלא קמתי בזמן. היא אמרה "גם אני ישנתי טוב" והרגשתי עוד יותר טיפשה שלא שאלתי אותה איך היא ישנה ואז היא אמרה "למרות שקמתי באמצע הלילה להסתכל עליך" ולא ידעתי למה היא התכוונה ושאלתי אותה. היא אמרה "לכי תתרחצי קצת ותכיני לנו קפה" ואני קמתי וקיפלתי את השמיכה ואז הלכתי מהר לאמבטיה ואז להכין קפה.
הבאתי את הקפה לסלון והיא אמרה לי "תודה משרתת" ותמיד זה מרגש אותי שהיא קוראת לי ככה אז התישבתי על הרצפה לידה ושמתי את הקפה על השולחן ורציתי לשאול אותה שוב מה זה שהיא קמה להסתכל עלי בלילה אבל היא קראה את הספר שלה ולא רציתי להפריע. פתאום היא אמרה "משרתת איפה הסיגריות שלי?" ואני באמת הייתי מבולבלת בגלל הבוקר ולא הבאתי לה אז קמתי ורצתי להביא לה את הסיגריות והדלקתי לה אחת והתישבתי שוב על הרצפה. היא שמה את הרגל שלה על הרגל שלי ואני התחלתי לעשות לה מסג' וראיתי את הלק ששמתי לה אתמול ושמחתי שיצא לי יפה. היא אמרה לי "משרתת. בואי נצא למרפסת" וזאת היתה פעם ראשונה שישבנו שם ובשבילי זה היה כאילו אנחנו יוצאות ממש החוצה. העברתי את הקפה והמאפרה לשולחן במרפסת והיא ישבה שם ואני לא ידעתי אם לשבת על הכיסא או על הרצפה כמו קודם ואז היא אמרה לי "שבי מה את עומדת?" ואני ישבתי על הרצפה כי זה היה נראה לי הכי נכון וטבעי שם. היא חייכה ואני שאלתי "גבירתי מה זה שאמרת שקמת להסתכל עלי בלילה?" והיא אמרה "פשוט התעוררתי בלילה ובאתי לשבת בסלון והסתכלתי איך את ישנה שם" ופתאום הרגשתי חום כזה כאילו היא ישבה לידי בלילה ודאגה לי ושמרה עלי ואמרתי לה "תודה גבירתי" והיא שאלה "תודה על מה?" ואמרתי לה "תודה שאת דואגת לי ושומרת עלי".
בחוץ היתה שמש נעימה וציפורים וזה היה ממש שקט ונחמד ככה ורציתי ללקק לה את האצבעות ברגליים כמו תמיד אבל לא רציתי שהלק שלה יהרס אז רק עשיתי לה מסג' בעדינות שם. היא שאלה אם אני ואמא שלי מוזמנות הערב ואמרתי לה שאני לא יודעת והיא שאלה לאן אנחנו מטיילות מחר ואמרתי לה שגם את זה אני לא יודעת אבל שהבטחתי לאמא שלי שנטייל בחג והיא אמרה שזה יפה ושאני אספר לה איפה היינו ואיך היה וזה היה טוב לדעת שהיא מתעניינת ודואגת לי ככה. היא שאלה אם היה לי נוח לישון פה על הספה ואמרתי לה שכן ואז היא אמרה "טוב" ולפני שהתחלתי לחשוב למה היא לא מרוצה ממה שאמרתי היא אמרה שאני אשקה את העציצים. היא ישבה שם ואני השקיתי את העציצים במרפסת ואז היא נכנסה פנימה אבל אני לא סיימתי להשקות ולא ידעתי אם להיכנס איתה או לשאול מה היא צריכה כי לא רציתי שאם היא רוצה משהו היא תיקח לבד בלי שאני אגיש לה או קודם לסיים להשקות. הפסקתי להשקות והיא הסתכלה עלי ואמרה "תסיימי פה למה הפסקת?" ואני המשכתי להשקות את העציצים. חזרתי פנימה ולקחתי את הכוסות של הקפה והתחלתי לשטוף ואז היא יצאה מהחדר שלה והיא היתה כבר לבושה ואני שאלתי אם היא יוצאת והיא אמרה "תסיימי פה ואני אקח אותך הביתה" ואני אמרתי לה שאני יכולה להישאר עוד אבל היא אמרה "ממילא אני יוצאת להסתובב קצת אז אני אחזיר אותך לאמא שלך" והרגשתי מוזר כשהיא אמרה את זה כאילו היא לוקחת אותי מאמא שלי ועכשיו היא מחזירה אותי אליה ולא סתם מחזירה אותי הביתה.
בדקתי שכל הבית מסודר ולקחתי את התיק שלי וגבירתי הסיעה אותי הביתה ובדרך אמרה לי שאני אספר לה אחרי החג איך היה בטיול ואני אמרתי לה "כן גבירתי" ואז כשהגענו הביתה אני לא יודעת למה פתאום אמרתי לה "גבירתי אני שייכת לך" כאילו זה בא מאיזה מקום בתוכי בלי שידעתי אפילו שאני רוצה להגיד את זה והיא חייכה וליטפה לי את השיער ואמרה "אני שמחה שיש לי אותך משרתת".
ככה עם החיוך הזה עליתי הביתה ואמא שלי היתה באמצע בישול והיא באה וחיבקה אותי ככה עם ידיים רטובות ואני שאלתי מה היא מבשלת והיא אמרה שהערב אנחנו מוזמנים לסבתא לארוחת חג וכל אחד מבשל משהו אז היא מכינה אורז וירקות בתנור. שאלתי אם היא צריכה עזרה והיא אמרה שאני חמודה אבל היא כבר כמעט בסוף ושבטח אני עייפה מהעבודה ושאני אנוח שיהיה לי כוח בערב. הלכתי להתקלח והרגשתי איך המים זורמים עלי כאילו בהילוך איטי אולי בגלל שכל המחשבות שלי היו בהילוך איטי. אחר כך החלטתי שאולי גם אני אשים לעצמי לק ובחרתי איזה לק מהמגרה אדום עם קצת נוצצים והתחלתי למרוח אבל כשמרתי על יד ימין לא יצא לי טוב כי אני ימנית וקשה לי למרוח ביד שמאל ישר בלי לרעוד. הורדתי את מה שלא הצליח אבל האצטון הוריד לי קצת גם מיד ימין כי החזקתי את הצמר גפן ביד הזאת וככה בסוף הורדתי הכל והתחלתי מהתחלה וזה יצא בסדר למרות שהיה יכול להיות יותר טוב אבל כבר השארתי את זה.
אכלנו צהריים ואז אמא שלי הלכה לנוח וגם אני רציתי לנוח אבל לא הייתי עייפה. חברה שלי התקשרה אלי ושאלה אם בא לי לשבת לשתות קפה בחוץ ולא הרגשתי לא נוח איתה כמו פעם וממילא לא היה לי מה לעשות אז הלכנו וישבנו בבית קפה ופתאום חשבתי שגבירתי גם אמרה שהיא יוצאת להסתובב למרות שזה היה הרבה יותר מוקדם ואולי היא תעבור פה אפילו שאין הרבה סיכוי כי היא לא מסתובבת כאן. חשבתי על זה ולא היה כל כך אכפת לי שהיא תעבור פה ופתאום זה לא היה לי מביך כמו שחשבתי שזה יהיה או כמו שמחשבות כאלה היו מביכות פעם. אפילו אולי קצת רציתי את זה למרות שלא באמת ידעתי איך אני אציג אותה לחברה שלי אם היא תבוא לכאן באמת ובכלל איך אני אתנהג. חברה שלי אמרה שהיא הכירה מישהו בצבא ואולי מתחיל שם משהו ומאוד שמחתי בשבילה והיא אמרה שהיא לא רוצה שהקשר שלנו יתנתק אם יהיה לה חבר עכשיו ואני אמרתי שזה בסדר ושהקשר לא יתנתק ואחר כך חשבתי שאולי היא אמרה את זה בשביל לרמוז לי שוב על זה שאני קצת התרחקתי והיא אפילו לא יודעת למה כי לא סיפרתי לה אבל אני לא יודעת אם היא התכוונה לזה כי לא נראה לי שהיא כזאת שתגיד דברים כאלה רק בשביל לרמוז.
אמא שלי התקשרה אלי אחר כך ושאלה איפה אני ואמרתי לה שאני בקפה עם חברה והיא אמרה שאני לא אחזור מאוחר כי צריך להתארגן וללכת בערב ואחר כך חברה שלי אמרה שכל פעם שאנחנו יושבות אמא שלי מתקשרת ושהיא תמיד נראתה לה אמא כזאת דאגנית אולי בגלל שאנחנו רק שתינו בבית וזה היה מצחיק קצת כי בפעם שעברה זאת לא היתה אמא שלי באמת והאמת שאמא שלי די נותנת לי חופש כמו למשל עם גבירתי שאמנם אמא שלי לפעמים דואגת ומציקה לי אבל היא סומכת עלי וגם על גבירתי ואין לה בעיה שאני הולכת מהבית ואפילו ישנה שם.
בערב הלכנו לסבתא שלי והיו די הרבה אנשים וגם התינוק ההוא וזה היה נחמד. הוא ישר בא אלי ורצה להיות על הידיים שלי ודמיינתי כאילו הוא שואל מה שלומי ומה קורה עם כל מה שסיפרתי לו בפעם הקודמת אבל לא יכולתי לדבר איתו ממש כי היו אנשים מסביב אז סתם שיחקנו ככה וכולם היו מרוצים שאני מעסיקה אותו בינתיים. אחר כך הוא נרדם ואני ישבתי ושתיתי קפה וחשבתי על גבירתי ומה היא עושה עכשיו ועם מי היא נמצאת אבל לא היה לי מושג כי היא לא אמרה לי ורק קיויתי שהיא מקבלת מחמאות על הלק שעשיתי לה ובכלל על זה שהיא נראית מדהים והמחשבות האלה גרמו לי לחייך.
בחג נסעתי עם אמא שלי לטייל והיו כל כך הרבה אנשים ומכוניות כאילו כולם החליטו לטייל באותו יום כמונו אבל אמא שלי לקחה אותי למקומות שלא היו בהם כל כך הרבה אנשים באיזור ירושלים ובצהריים הלכנו לאכול במסעדה אבל בגלל שלא הזמנו מקום והיו המון אנשים היינו צריכות לחכות הרבה זמן ואמא שלי שאלה אותי אם אני רוצה ללכת למקום אחר אבל אמרתי לה שאם אנחנו כבר כאן אז נחכה ושלא אכפת לי לעמוד בתור כי אנחנו לא ממהרות ויש לנו את כל היום. בסוף כשאכלנו אמא שלי שוב שאלה שם איך גבירתי מתייחסת אלי ואם הכל בסדר ואם טוב לי לעבוד שם ואני אמרתי לה שאין לה מה לדאוג והכל בסדר ושגבירתי מתייחסת אלי נהדר ודואגת לי ואמא שלי ליטפה אותי ככה בראש ושאלה אם היא מציקה לי ואמרתי שלא אז היא אמרה "אבל לפעמים כן נכון?" ואני הסמקתי ואמרתי לה שכן והיא אמרה שהיא יודעת אבל שאני צריכה להבין שזה רק בגלל שהיא דואגת לי ורוצה שיהיה לי טוב. אמרתי לה שאני יודעת ושלא תדאג והיא צחקה ואמרה שהיא לא יכולה לא לדאוג כי היא אמא שלי והשיחה הזאת עשתה אותי קצת עצובה. כשנסענו הביתה היו פקקים נוראיים בכבישים וכבר נהיה חושך והיתה הרגשה שכבר מאוחר למרות שלא היה מאוד מאוחר. חשבתי כבר איך אני אספר לגבירתי על הטיול ואם להתקשר אליה או לחכות למחר או שהיא אולי תתקשר בערב. כשהגענו הביתה אמא שלי חיבקה אותי ואמרה לי תודה ואני אמרתי לה שהיא לא צריכה להגיד לי תודה ושהיה לי כיף ואז היא שאלה אם אני רוצה להתקלח קודם כי אולי אני יוצאת ואמרתי לה שאני לא יוצאת ולא הבנתי למה בכלל היא חשבה ככה. היא נכנסה להתקלח ואני סתם ישבתי וחיכיתי וכבר הייתי עייפה ונרדמתי בסלון בכלל בלי להתקלח וכשהתעוררתי כבר היה מאוחר וראיתי שגם אמא שלי נרדמה בחדר שלה ועברתי לחדר לישון.
לפני 19 שנים. 2 בנובמבר 2005 בשעה 6:08
